Social Psychology

Card Set Information

Author:
Denish
ID:
190962
Filename:
Social Psychology
Updated:
2013-01-06 17:48:44
Tags:
Social Psychology
Folders:

Description:
Study Psychology
Show Answers:

Home > Flashcards > Print Preview

The flashcards below were created by user Denish on FreezingBlue Flashcards. What would you like to do?


  1. פסיכולוגיה חברתית
    חקר השפעה אמיתית, משוערת או מדומיינת של הזולת (חברה) על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגות של היחיד (על אי. בי. סי של היחיד). תחומי התמקדות: בפרט (קוגניציה חברתית/ מושג העצמי/עמדות), בקשר בין-אישי (יחסים בין-אישיים/ התנהגות פרו-חברתית או אנטי-חברתית), בקבוצה קטנה (תהליכים תוך-קבוצתיים/ יחסים בין קבוצות).
  2. תיאוריה
    מערכת מונחים, הגדרות וטענות, המייצגים השקפה על תופעה מסוימת באמצעות הצגת היחסים שבין המונחים הללו, במטרה להסביר ולנבא את התופעה. שלבים: ניסוח שאלה -> ניסוח השערה או טענה תיאורטית (ניבוי מסוים) -> ניסוח היקש אמפירי (מעבר מהגדרה תיאורטית להגדרות אופרציונליות) -> בדיקה והסקת מסקנות (ביצוע מחקר וניתוח תוצאותיו).
  3. (correlation research)מחקר מתאמי
    או מחקר שדה - החוקר אוסף נתונים מתוך המציאות הקיימת ובודק קשרים בין התופעות. סוג הקשר: מדד סטטיסטי מקדם המתאם שמצביע על כיוון הקשר (חיובי-שלילי-אין קשר) ועל עצמת הקשר. לא ניתן לבדוק קשר סיבתי, אלא אף ורק קשר מתאמי.
  4. (experimental research) מחקר ניסויי
    החוקר יוצר את ההתרחשויות, מפעיל משתנים ושולט על סדר הופעתם. בדרך כלל עושים במעבדה. סוג הקשר: ניתן לבדוק קשר סיבתי - האם ובאיזו מידה משתנה א גורם לשינוי במשתנה ב (משפיע עליו).
  5. משתנה תלוי  (dependent variable)
    משתנה הנחקר שאנו בודקים האם וכיצד הוא מושפע מהמשתנה הבלתי תלוי, שמתרחש לפניו.
  6. משתנה בלתי תלוי  (independent variable)
    משתנה שאת השפעתו על המשתנה הנחקר (התלוי) אנו בודקים; מופעל ע"י החוקר והופעתו חייבת להיות לפני משתנה התלוי.
  7. קבוצת ניסוי experimental group))
    זאת קבוצה המשתתפת במחק ניסויי שבה החוקר מפעיל את המשתנה הבלתי תלוי. חלוקה לקבוצות חייבת להיות אקראית על מנת לנטרל השפעת הגורמים האחרים על המשתנה התלוי, פרט למשתנה הבלתי תלוי.
  8. תוקף חיצוני external validity))
    יכולת להסיק מנתוני המחקר על המציאות הטבעית.
  9. סיבתיות (causality)
     מציינת יחסי סיבה-תוצאה בין  האירועים, כאשר מאורע ב, הנקרא תוצאה או אפקט, נגרם או מושפע ממאורע א, הנקרא גורם או סיבה. דרישות להוכחת הסיבתיות: התרחשות מאורע ב צריכה להיות תלויה בהתרחשות של מאורע א; מאורע-גורם א צריך להקדים בזמן את מאורע-אפקט ב; ודרישה של מגע או העברת המידע בין המאורעות א ל-ב. על מנת לבדוק קיום קשר סיבתי בין המאורעות נדרש מערך מחקר ניסויי.
  10. תצפית שיטתית (systematic observation)
    שיטת מחקר מתאמי של איסוף נתונים אמפיריים על תופעה מסוימת תוך התבוננות בה, והניסיון למצוא הסברים תיאורטיים שיתנו פשר ומובן לתצפיות, וגם בחינת ההשלכות שיש לנתונים שנאספו לגבי מבנים תיאורטיים העומדים ברקע התופעה.
  11. פסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית
    עוסקת בתהליכי עיבוד מידע הקשורים לאינטראקציה בין בני האדם. תהליכי עיבוד מידע מכונים גם תהליכים קוגניטיביים: תפיסה, זיכרון, חשיבה והסקת מסכנות.
  12. קטגוריה (category)
    קבוצת פריטים המסווגים יחד לפי מכנה משותף. קטגוריזציה היא תהליך חלוקת העולם לקטגוריות: זיהוי פריט ושיוכו לקטגוריה. (קטגוריה = מושג). קטגוריה טבעית נוצרת ע"י מושגים השגורים בשפה (כלב/רופא/עצלן/סינים) - אינה ניתנת להגדרה חד-משמעית באמצעות מאפיינים הכרחיים ומספקים, אלא מוגדרת ע"י דמיון משפחתי. תת-קטגוריה - קבוצה המוכללת בקטגוריה ראשית ועש לה מאפיינים נוספים שאינם שייכים לקטגוריית האם.
  13. דמיון משפחתי (family resemblance)
     סוג הדמיון בין חברי אותה קטגוריה טבעית: לכל זוג פריטים בקטגוריה יש מאפיינים משותפים, אך אלה שונים מהמאפיינים המשותפים לזוגות אחרים.
  14. אבטיפוס (prototype)
    דגם מייצג של הקטגוריה הכולל את כל המאפיינים הטיפוסיים (המשותפים לחברים רבים ככל האפשר בקטגוריה זאת).
  15. סכמה  (schema)
    מכלול ידע שיש למישהו על אובייקט כלשהו. סכמה חברתית מכילה ידע וציפיות התנהגות על מצבים/בני אדם/קבוצות או כל אלמנט חברתי אחר.
  16. תסריט  (script)
    סכמה המארגנת ידע על אירועים או מצבים: רצף התרחשויות, משתתפים ועצמים המופיעים במצב או אירוע. למשל, תסריט יום הולדת.
  17. סכימת אישיות (person schema)
    מארגנת ידע על אנשים אחרים: תכונות, נטיות, העדפות, מאפיינים של אדם אחר. למשל, סכמה אישיות של חברה שלי.
  18. סכמה על עצמי (self schema)
    מארגנת את הדימוי העצמי של האדם.
  19.  סטריאוטיפ (stereotype)
    סכמה על קבוצה חברתית כלשהי, הנוגעת למאפיינים, תכונות אישיות או עמדות של הקבוצה.
  20. תפיסה חברתית (social perception)
    תהליך ראשוני המתרחש כשאנו נתקלים בגירוי חברתי (אדם/ קבוצה/ תיאור ההתנהגות). התמקדות - בחירה להעניק תשומת לב לגירוי מסוים; מושפעת מבולטות פיזית/שוני מהסביבה/חריגה מציפיות הקולט/רלוונטיות למטרת הקולט; תוצאותיה - יחוס יתר השפעה לגורם הבולט+ הקצנת השיפוט הראשוני+ הגברת סטריאוטיפיות. זיהוי וסיווג - הטמעה או הנגדה לסכמה, מושפע מנגישות (זמנית או כרונית) של הסכמה בזיכרון (ניתן להשפיע על נגישות ע"י הטרמה). נגישות כרונית היא תוצאה של שימוש נרחב וממושך בממדי סיווג והערכה מסוימים. שימוש בסכמות מזרז תפיסה של מה שמתאים לסכמה הצפויה (אך נזכר פחות טוב), האטת העיבוד של מה שחורג מסכמה או קטגוריה צפויה (אך נזכר יותר טוב).
  21. הטמעה (assimilation)
    שילוב או הטמעה של המציאות הנתפסת לתוך הסכמה הקיימת.
  22. התאמה (accommodation)
    שינוי סכמה בהתאם למציאות המשתנה. למשל, אשת קריירה.
  23. היסק חברתי ( social inference)
    יצירת מידע חברתי חדש על-סמך מידע חברתי קיים (לקרוא בין השורות). תהליכים יותר מורכבים מזיהוי שבתפיסה.
  24. אפקט הראשונות (primacy effect)
    תופעה שבה לתכונות המוצגות בהתחלה יש משקל רב יותר והן יוצרות סכימה המטמיעה לתוכה תכונות הבאות בהמשך (ניסוי של אש - רשימות תכונות הפוכות).
  25. אפקט ההילה  (halo effect)
    תופעה שבה תכונה אחת מאפילה על יתר התכונות ומשפיעה על יצירת הרושם הכללי (ניסוי של אש - רשימות דומות פרט למילה אחת שונה)
  26. היריסטיקה (heuristic)
    כלל חשיבה פשטני המציע דרך קלה ומהירה להגיע לתשובה הדרושה. היריסטיקה עומדת בניגוד לחשיבה יסודית, ובניגוד לכללים נורמטיביים הקובעים מה היא דרך לפתרון (אלגוריתם). מהירות +פשטות +החלטיות  על חשבון דיוק.
  27. היריסטיקת הזמינות (availability heuristic)
    היריסטיקה לשיפוט סבירות התרחשות המאורעות ותדירות הופעתן של תופעות, עצמים וקטגוריות. הכלל: מה שזמין יותר בזיכרון הוא הסביר, השכיח והחשוב ביותר. לדוגמא אם שואלים האם אנשים הולכים הרבה לתיאטרון - אענה שכן מכוון שאני הלכתי לתיאטרון לא מזמן וגם יש לי מנוי.
  28. היריסטיקת ההדמיה (simulation heuristic)
    היריסטיקה המייצגת את הכלל הבא: ככל שקל יותר לדמיין מצב מסוים, כך הוא סביר יותר (לא שליפה מהזיכרון אלא יכולת לדמיין). גורם שנתפס כהכרחי לתופעה ושקל לדמיין מצב בלעדיו - אליו מיחסים סיבתיות:לדוגמא אם תאונת דרכים היא תוצאה של כביש משובש וחוסר זהירות של נהג, אזי מי שכל לו יותר לדמיין כביש תקין - ירא בכביש סיבה לתאונה, ומי שקל לו יותר לדמיין נהג זהיר - יגיד שנהג הוא הסיבה לתאונה. קלות ההדמיה של אירוע חליפי מגביר את עוצמת התגובה הרגשיתלאירוע: לדוגמה אם איחרתי לרכבת בדקה זה יגרום לתגובה רגשית חזקה יותר מאשר אם איחרתי בשעה, כי קל יותר לדמיין שהספקתי אם זה רק דקה 1.
  29. היריסטיקת היציגות (representativeness heuristic)
    עונה על השאלה האם תופעה נתונה שייכת לקטגוריה מסוימת (האם האדם שלפני הוא רופא? האם סדרת האירועים היא מקרית?). הכלל: מה מתאים יותר לאבטיפוס שמוכר לנו או שמדומיין על ידינו  שייך לקטגוריה (אם פרט אופייני לקטגוריה - הוא חלק ממנה).
  30. היריסטיקת עיגון ותיקון (anchoring and adjustment heuristic)
    מתייחסת למצבים שבהם צריך לתת אומדן. הכלל: קבע נקודת ההתחלה לפי משהו שידוע מקודם, נתון בשאלה או אף תעשה הערכה מקרית, ותקן אתה לפי הצורך. גורמת לטעות כאשר תיקון אינו מספיק.
  31. מתאם מדומה (illusory correlation)
    הטיה בהיסק שהיא הנטייה לראות קשר בין שתי תופעות כאשר קשר זה אינו קיים במציאות. הסיבה: ציפייה לקשר כזה.
  32. בולטות מזווגת (paired distinctiveness)
    הטיה בהיסק שהיא הנטייה לקשר בין שני הפריטים שיש להם מאפיין בולט משותף, למרות שבמציאות אין ביניהם קשר.
  33. הטיית האישוש  (confirmation bias)
    הטיה בהיסק האומרת שאנשים מחפשים יותר את העדויות המאששות מאשר עדויות מפריכות, ובכך הם מעלים את הסיכוי לקבלת תמיכה להשערתם.
  34.  חוכמה בדיעבד (hindsight)
    הטיה בהיסק שהיא: לגבי אירוע שכבר התרחש ישנה נטייה לתת הערכת סבירותו כגבוהה יותר מאשר הערכת סבירות של אותו אירוע טרם התרחשותו, לדוגמא אנו מעריכים סבירות לנפילת סקדים במלחמת המפרץ כגבוהה יותר מאשר הערכנו את הסבירות לנפילתם עוד טרם מלחמה; לגבי אירועים שלא התרחשו בסופו של דבר ישנה נטייה לתת הערכת סבירות נמוכה יותר מאשר הערכת סבירות של אותו אירוע בזמן אמת, לדוגמא סבירות לפרוץ מלחמת העולם השנייה בזמן משבר הטילים בקובה נראת לנו היום הרבה יותר נמוכה מאשר הערכנו דאז.
  35. ביטחון יתר (overconfidence)
    הטיה בהיסק שהיא הנטייה לביטחון יתר בנכונות תשובותינו/ הערכותינו/ וההיסקים שלנו. אחוז התשובות הנכונות באופן אובייקטיבי תמיד קטן יותר מרמת הביטחון המובעת.
  36.  אופטימיות נאיבית (naive optimism)
    הטיה בהיסק שהיא הנטייה של אנשים להעריך את מצבם והצלחתם  העתידיים וגם תכונותיהם כטובים יותר מאשר בהווה או במציאות האובייקטיבית. אנשים מתעלמים מסכנות אפשריות, מכישלונות אפשריים ומתכונותיהם השליליות, במיוחד בהשוואה לאחרים. לאנשים הסובלים מדיכאונות אין נטייה זאת והם רואים מציאות בצורה מדויקת יותר.
  37. אשליית השליטה
    הטיה בהיסק שהיא הנטייה של אנשים לחשוב שמאורעות שונים נמצאים בשליטתם, ולהמעיט בערכם של גורמים שרירותיים ומקריים בחייהם. דוגמאות: מילוי טופס לוטו בעצמי ולא בלוטומט, אליית צדק בעולם, האשמה עצמית של קרבנות פשע.
  38. ייחוס סיבתיות (causal attribution)
    תהליך מציאת הסיבות להתרחשויות בסביבתנו. זה סוג של היסק - אנו מייצרים מידע חדש המסביר "מדוע" קרה המאורע הזה. משפיע על עמדותינו, תחושותינו, והתנהגותנו בהקשר לאותו המאורע, ועל יכולתנו לנבא אותו ולשלוט בו.
  39. תיאורית הפסיכולוגיה הנאיבית של היידר
    • האדם מתנהג כמו "מדען נאיבי" המחפש את הסיבות להתרחשויות סביבו. מה אנו מחפשים, שואלים?
    •    סיבות קבועות לעומת סיבות חולפות וזמניות - האדם מחפש סיבות שיהיו נעוצות במאפיינים קבועים כמו: תכונות או של הסביבה או נורמות חברתיות, ואלה מועדפות ע"פ סיבות חולפות וזמניות. במקרה של תאונת דרכים נעדיף לחפש את הסיבה באופי הנהג  או בתוואי הדרך ולא במאפייני מזג האוויר.  כך האדם יכול לנבא את המתרחש ולשלוט בו.
    •    כוונה רצונית להתנהגות לעומת התנהגות כפויה "מקרית" - כשאדם פועל מרצונו החופשי  קל לנו יותר להסיק על תכונותיו , יותר מאשר כשהוא מתנהג באופן כפוי או כלאחר יד.  אם ילד קם באוטובוס מיוזמתו, נניח שהוא מנומס, אם אמו ציוותה עליו, נניח שהוא ציית להוראה ולא התכוון או רצה לקום.    

    • סיבות פנימיות לעומת סיבות חיצוניות -  קיימות סיבות חיצוניות וסיבות פנימיות - היידר הציע מודל הידראולי לקישור בין שני הייחוסים.  ככל שיגדל הייחוס לגורמים פנימיים, כך יקטן הייחוס לגורמים חיצוניים וההפך.
    •    השתנות משותפת - או קו-וריאציה - אדם מייחס סיבה מסוימת לתוצאה מסוימת, אם התוצאה קיימת כשהסיבה קיימת  ונעדרת כשהסיבה נעדרת .  ילד בוכה ברחוב, נסיק שהוא פוחד מהכלב העומד באזור, נסיק שהכלב הוא הסיבה. בכל פעם שהוא יראה את הכלב הוא יבכה, ולא יבכה כשהכלב לא יהיה לידו.
    • סיבה פנימית  - גורם להתנהגות מצא בתוך האדם: תכונותיו, עמדותיו ורצונו החופשי.      
    • סיבה חיצונית  - גורם להתנהגות הנמצא מחוץ לאדם: דרישות ונורמות חברתיות או מקריות.
    •       השתנות משותפת: קו-וריאציה  - עיקרון לייחוס סיבתיות שלפיו אדם מייחס סיבה מסוימת לתוצאה מסוימת, אם התוצאה קיימת כשהסיבה קיימת  ונעדרת כשהסיבה נעדרת.
  40. תיאורית הפסיכולוגיה הנאיבית של היידר
    • כיצד מסיקים על תכונה, נטייה או העדפה עפ"י התנהגות נצפית ? ישנם כמה תנאים המאפשרים ומעודדים אנשים להסיק שהסיבה נעוצה בתכונות המתנהג:
    •    התנהגות מרצון חופשי  - אם ילד עזר לזקנה מרצונו, נסיק שהוא אדיב, אם הוא עשה זאת בעקבות בקשת אמו או בכפייה אז לא נוכל להסיק על תכונותיו של אדיבות וטוב לב. (עקרון שני של היידר)    
    • תוצאת ההתנהגות היא ייחודית לה ולא משותפת  - אם אדם בחר ללמוד בביה"ס  מסוים כי הוא קרוב לביתו, וביה"ס יוקרתי ושכ"ל  זול  ולא בחר בביה"ס אחר הרחוק ממקום מגוריו, יוקרתי ושכ"ל זול - נייחס את הבחירה  לתוצאה הייחודית הלא-משותפת - קירבה למקום המגורים.    התנהגות אינה רצויה מבחינה חברתית -  מעודד אותנו
    • להסיק תכונה על סמך התנהגות כאשר ההתנהגות אינה רצויה מבחינה חברתית או לפחות נמוכה מרצייה חברתית.  אם אדם שותה כוס יין בארוחה  - אם שתה בחברה בה מקובל לשתות יין וזה מקובל מבחינה חברתית, לא נוכל להסיק על האדם כי יש לו חולשה לאלכוהול אך אם הוא נוהג כך בחברה בה זה מנוגד לנורמה החברתית, נוכל להסיק מכך על חולשתו.
  41. תיאורית הקו-וריאציה של קלי
    • כמו היידר גם קלי חושב על האדם כ על מדען נאיבי החוקר ועורך תצפיות ואוסף נתונים במטרה לנתחם ולגלות את הסיבות להתרחשויות סביבו.תהלכי הייחוס של הקו-וריאציה של קלי:
    • ממד ההסכמה  - מתייחס להתנהגותם של אנשים אחרים באותו המצב: האם גם מיכל, חברתה של טלי, תטען כמו טלי שהשיעור משעמם. קו-וריאציה של התנהגויות של מבצעים אחרים (האם התנהגות של חברתה קיימת כאשר טלי קיימת ונעדרת כאשר טלי נעדרת).    
    • ממד הייחודיות  - מתייחס להתנהגותו של אותו האדם במצבים אחרים: האם טלי תטען שמשעמם גם אצל מרצים אחרים וגם במסיבה. קו-וריאציה של התנהגות ומצב (התנהגות של טלי קיימת כשמצב ספציפי קיים ונעדרת כשמצב הוא אחר).    
    • ממד העקיבות  - מתייחס להתנהגותו של אותו אדם באותו המצב בזמנם שונים: האם טלי תטען שגם השיעור הקודם וזה שלפניו היו משעממים. קו-וריאציה של התנהגות במצב מסוים והתנהגות באותו מצב או דומה לו בזמן אחר.
    • ייחוס לסיבה פנימית <= כאשר הסכמה נמוכה +ייחודיות נמוכה +עקביות גבוהה. הסיבה שטלי מתלוננת על שעמום נעוצה בתכונותיה הפנימיות.
    • ייחוס לסיבה חיצונית <= כאשר הסכמה גבוהה +ייחודיות גבוהה +עקביות גבוהה. הסיבה שטלי מתלוננת על שעמום נעוצה באופן התנהלות השיעור.
    • הבדלים עיקריים מול תיאוריה של ג`ונס ודיוויס:
    • א. ג`ונס ודיוויס עסקו בהסקת תכונות, מאפיינים וכוונות על סמך התנהגות - התמקדות בגורמים פנימיים.קלי מאפשר לנו לקבוע האם סיבת ההתנהגות היא פנימית או חיצונית.
    • ב. ג`ונס ודיוויס מציעים תהליך ייחוס שבו אנו עושים שימוש במידע הקשור להתנהגות הזולת שאנו צופים בה.קלי מציע תהליך ייחוס הנשען על מידע רחב יותר, הכולל התנהגויות של האדם במקרים דומים לאותה התרחשות ובמקרים שונים ממנה וגם התנהגותם של אנשים אחרים בסיטואציה דומה.
  42. תיאורית ההתמקדות בתנאי החריג של הילטון (abnormal conditions model)
    כמענה לביקורות על התיאוריה של קלי (לא תמיד, אי-התחשבות בתכנים והקשרים, הבחנה גסה מידי בין ייחוסים פנימי-חיצוני). לטענת הילטון אנו עוסקים בתהליכי ייחוס רק כאשרמתרחש אירוע מפתיע או חריג מבחינת הציפיות שלנו.  השאלה הבסיסית היא מדוע קרה מצב מסוים במקום המצב הרגיל.  אם נגיע  לאירוע שמח, נתפלא אם נמצא אנשים בפנים אבלות וחפויי ראש, זה יגרום לנו לתהות ולברר מדוע.  כדי להסיק על הסיבה, נשווה את האירוע לאירוע דומה  המוכר לנו וננסה לאתר את הגורם החריג, והוא זה שיהיה הסיבה לאירוע.  את ההשוואה נעשה באמצעות שלושת הממדים של קלי.  ההתמקדות בשאלה היא תלוית תוכן והקשר - בזאת שונה מודל זה מהמודל של קלי.  אצל הילטון האדם הוא "חסכן קוגניטיבי" לעומת המדען הנאיבי בתיאוריות של קלי והיידר. - האדם משקיע פחות מאמץ במה שאינו הכרחי אלא מתמקד במה שהכרחי בלבד כמו החריגות.
  43. תיאורית ייחוס במצבי הצלחה וכשלון של ויינר
    • אנו נוטים  לעסוק בייחוסים כאשר מתרחשים אירועים שליליים ובלתי צפויים ופחות כאשר הם חיוביים ושגרתיים.  אנשים נוטים יותר להסביר את כישלונם מאשר את הצלחתם (אירוע חיובי). שלושה סוגי ייחוסים: פנימי חיצוני, יציב לא יציב, נשלט לא נשלט.
    •  הערה: לא כל אדם תופס יכולת כגורם יציב, יש כאלה שרואים אותה כניתנת לשיפור ע"י למידה ובשבילם כישלון הוא הזדמנות ללמוד.לשלושת הממדים של ייחוס סיבתיות על פי ויינר יש חשיבות והשפעה מכרעת על קביעת התגובה הרגשית להצלחה או כישלון ועל קביעת ההתנהגות בהמשך.
  44. עקרון ההפחתה (discounting principle)
    תופעה הקשורה לייחוס סיבתיות הגורסת שעוצמת השפעתו הסיבתית של גורם כלשהו תפחת ככל שיש יותר גורמים נוספים הפועלים באותו כיוון וככל שהם חזקים יותר. לדוגמא לא נוכל להיות בטוחים שטלי אוהבת את יוסי, אם יוסי יפה, עשיר, נדיב, בעל מעמד חברתי גבוה.
  45. עקרון ההגברה (augmenting principle)
    תופעה הקשורה לייחוס סיבתיות הגורסת שגורם מסוים יישפט כבעל השפעה חזקה יותר אם הוא פועל בנוכחות גורמים מקשים ומעכבים. לדוגמא נהייה יותר בטוחים שטלי אוהבת את יוסי, אם יוסי הוא גמד מכוער ומלוכלך.
  46. המודל של גילברט
    תהליך יחוס דו-שלבי: צפייה בהתנהגות => ייחוס אוטומטי לתכונה => הפעלת עקרונות ההגברה או ההפחתה בהתאם לסביבה והנסיבות.
  47. המודל של טרופה
    תהליך יחוס דו-שלבי: צפייה בהתנהגות => זיהוי ההתנהגות ופירושה => היסק על תכונות המבצע על ידי הפעלת עקרונות ההגברה או ההפחתה בהתאם למידת הבהירות של ההתנהגות ובהתאם לסביבה והנסיבות.
  48. טעות הייחוס הבסיסית (fundamental attribution error)
    נטייה לראות התנהגות כנובעת מתכונות המבצע ולהזניח את השפעתם של גורמי המצב (עדיפות לייחוס פנימי). הסברים: בולטות המבצע לעומת הסביבה, מוסכמות חברתיות שלאדם יש חופש פעולה ואחריות, הסברים תהליכיים - הפעלה לא מספקת של עקרון ההפחתה ועומס קוגניטיבי כאשר התנהגות עמומה (למשל במצבים של "פיקוח עצמי").
  49. הטיית הצופה-משתתף (actor-observer effect)
    היא נטייתו של האדם לייחס את התנהגותם של אנשים אחרים לתכונות שלהם, ואילו את הפעולות של עצמו לנסיבות חיצוניות (למעשה זו היא טעות ייחוס בסיסית שמפעילים אותה רק על הזולת).  הסברים: בולטות שונה מזווית הראייה של מבצע ההתנהגות (המשתתף) לעומת זווית הראייה של הצופה בהתנהגות זאת; ידע שונה - אנו מכירים יותר טוב את עצמנו מאשר את זולתנו ויודעים שאנו מתנהגים באופן שונה במצבים שונים. תוצאה: תופסים את עצמנו כמורכבים יותר מהזולת ואת התנהגותנו כבת-ניבוי פחות בהשוואה לאחרים.
  50. הטיה לטובת העצמי (self serving bias)
    נטייה לייחס את כישלונותינו לגורמים חיצוניים ואת הצלחותינו לגורמים פנימיים. הסברים: רצון לשמור על דימוי עצמי גבוה מניע אנשים לקבל אחריות על הצלחתם ולהימנע מקבלת אחריות על כישלונם; קוגניטיבית - אנו משקיעים מאמץ ויש לנו יכולת, אזי אם נכשלנו זה למרות מאמץ ויכולת ורק סיבות חיצוניות בלתי נשלטות.
  51. ייחוס לעצמי
    כיצד אדם מייחס סיבות להתנהגותו שלו במטרה להבין את פעולותיו, רגשותיו והעדפותיו.
  52. תיאורית התפיסה העצמית והצדקת יתר של בם (self perception theory)
    אדם מסיק על העדפותיו ועמדותיו שלו כפי שהוא מסיק על עמדותיהם והעדפותיהם של אנשים אחרים, על סמך התנהגותו.  אם אדם עוסק בעשייה  מסוימת מכורח הנסיבות, הוא יסיק שהוא אוהב לעסוק בזה וגם חבריו שיצפו מן הצד יסיקו את אותה המסקנה.
  53. הצדקת יתר (over justification)
    מתרחשת כאשר מתן תגמול עבור התנהגות מסוימת מקטין את הרצון לעסוק בפעולה זו בהמשך ופוגע בהנאה ממנה (גם אם ההתנהגות הייתה מהנה מלכתחילה). ניסוי: שתי קבוצות ילדים קיבלו לשחק במשחק מסוים. לקבוצה אחת ניתן תגמול-שוקולד ולאחרת לא. במפגש השני זומנו שוב שתי הקבוצות לשחק במשחק, הפעם אף קבוצה לא קיבלה שוקולד. נמצא שהילדים שקיבלו תגמול בפעם הראשונה, נהנו פחות מהמשק. מסכנה: כשיש תגמול אדם מסיק שהמניע הפנימי שלו לפעולה היה חלש ומייחס סיבה להתנהגותו לגורם חיצוני. כאשר אין תגמול אדם מסיק שכנראה שהוא נהנה מלבצע פעולה, מייחס סיבה פנימית להתנהגותו וממשיך לעסוק באותה פעילות בהנאה (מצדיק ביתר את התנהגותו). הסבר: הפעלת עיקרון ההפחתה - תגמול חיצוני מפחית מערכה של הסיבה הנימית.
  54. ייחוס מוטעה, אפקט פלסבו הפוך (placebo effect  misattribution, reversed)
    ייחוס סיבות לסימפטומים שמקורם לא ברור (למשל עצבנות ומתח לפני הרדמות הגורמים לנדודי שינה) לתרופת דמה (פלסבו). פלסבו הפוך - מכיוון שאומרים לאדם שיש לגלולה תופעה ראשונית של גרימת מתח ועצבנות, ואז אדם עושה ייחוס מוטעה של סימפטומים שחש לגלולה, נרגע (כי זה לא קשור למצבו הבריאותי) ואז נרדם.
  55. הבדלי ייחוס בין בני זוג
    הטיה לטובת עצמי: ייחוס לעצמו אחריות רבה יותר לגבי תפקידים שונים ממה שמייחס לו בן זוגו. הטיית הצופה-המשתתף: ייחוס פעולות של בן זוג לגורמים פנימיים ויציבים, ואילו את פעולות של עצמו לגורמים זמניים ומצביים. ועם מדובר בהצלחה, אז עושים הטיה לטובת עצמי. בנוסף: נטייה לייחס לבן זוג אחריות רבה יותר מאשר לעצמו על האירועים השליליים והכישלונות בחיים המשותפים. יש גם הבדלי ייחוס בין זוגות מאושרים (פחות הטיות ייחוס) לבין זוגות לא מאושרים (כישלונות ואירועים שליליים מגבירים את הצורך להסבירם ולעסוק בייחוסים, וכך מוגברות הטיות הייחוס - נוצר מעגל סגור, שהדרך היא רק טיפול זוגי).
  56. מניעים שונים המשפיעים על קוגניציה חברתית
    מניע להגיע למסכנה נכונה או רצון לדעת את האמת, מניע לגבש עמדה ולהחליט, מניע לשמור על דימוי עצמי גבוה, על איזון בין הקוגניציות, על דעות ועמדות קיימות.
  57. נבואה המתגשמת מאליה (self-fulfilling prophecy)
    הגדרה מוטעית של מצב מסוים, המעוררת התנהגות חדשה, שבעקבותיה אותה ההגדרה המוטעית נעשית נכונה. לדוגמא אפקט פיגמליון: אמרו למורה שיוסי ילד חכם מאוד (וזה בעצם לא היה נכון, סתם שיקרו למורה), כתוצאה ובהתאם לציפיות של עצמה מתחילה המורה להשקיע ביוסי מאמצי למידה רבים, ואז יוסי באמת מצליח בלימודיו ומצדיק את אמונתה של המורה שהוא חכם.

What would you like to do?

Home > Flashcards > Print Preview