Social Psychology chapter5

Card Set Information

Author:
Denish
ID:
196653
Filename:
Social Psychology chapter5
Updated:
2013-01-30 13:32:42
Tags:
Social Psychology chapter5
Folders:

Description:
Social Psychology chapter5
Show Answers:

Home > Flashcards > Print Preview

The flashcards below were created by user Denish on FreezingBlue Flashcards. What would you like to do?


  1. משיכה בין-אישית (interpersonal attraction)
    תחום מחקר בפסיכולוגיה חברתית העוסק בכוחות המשיכה והדחייה הפועלים במערכת היחסים בין האדם לזולתו
  2. התחברות חברתית (social affiliation)
    צורך להימצא בחברתם של בני-אדם אחרים, בייחוד בעיתות מצוקה ובמצבים חדשים ועמומים. ראשיתו של הצורך הוא בתקופת הינקות: התינוק נמצא במצב של אין אונים, האם מטפלת בו וכתוצאה מתהליכי התניה הוא מפתח חיבה כלפיה ולומד לקשר את נוכחותה עם סילוק גירויים שליליים וסיפוק גירויים חיוביים. ארבעה מניעים לרצון להיות בחברת אנשים אחרים: א-תמיכה רגשית; ב-תשומת לב; ג-גירוי חיובי; ד-השוואה חברתית
  3. סגנון התקשרות (attachment style)
    סוג הקשר המתפתח בין ההורים לתינוק בעקבות אופן תגובת ההורים
  4.  קשר של בטחון (secure attachment)
    נוצר כאשר הורים מגיבים לאותות המצוקה של התינוק ומקלים עליו. התינוק לומד מהתנהגותם שניתן לסמוך עליהם. בעתיד מתפתח סגנון הביטחון המאופיין בתחושת האדם שיש לו ערך והוא ראוי לאהבה ולהערכה מצד זולתו; זולת הוא אמין, בעל כוונות טובות וניתן לסמוך עליו. אנשים כאלה מפתחים יחסי קירבה בקלות ומרגישים נוח ביחסים קרובים וביחסי תלות
  5. קשר של הימנעות  (avoidant attachment)
    נוצר כאשר ההורים אינם קשובים לצרכי התינוק ונוטים להתעלם ממצוקותיו. התינוק לומד שאין לסמוך עליהם. בעתיד מתפתח סגנון ההימנעות המאופיין בתחושת ריחוק ובדידות, בנטייה להתרחק מהזולת ובתחושה שהזולת אינו אמין. אדם כזה יחוש אי-נוחות ביחסים קרובים, לא יבטח בזולתו ולא יסמוך עליו. וגם לא יגלה קנאה יתרה לבן זוגו
  6.  קשר דו-ערכי/אמביוולנטי   (ambivalent attachment)
    נוצר כאשר ההורים מגיבים באופן בלתי עקיב לצרכי התינוק. פעמים הם מסייעים לו ופעמים מתעלמים ממנו. בתנאים אלה הילד מבולבל ואינו בטוח אם ניתן לסמוך על ההורים אם לאו. בעתיד מתפתח סגנון אמביוולנטי המאופיין בתחושה של חוסר ביטחון וחוסר הערכה מן הזולת. אדם כזה חושש מנטישה, מקרבה יתרה ומתלות. קנאי לבן-זוגו
  7. התחברות חברתית בעתות מצוקה
    שכטר סבר שחרדה מגבירה נטייה להתחברות חברתית והציע שני הסברים לממצא: 1- החרדה מעוררת צורך בהשוואה חברתית - אדם המתנסה בחוויה חדשה אינו יודע איך להגיב ומה מצפים ממנו, לכן הוא  מעוניין לדעת מהן התגובות המתאימות והולמות; ואת זאת יוכל ללמוד מאחרים הנמצאים עימו באותו מצב ושותפים לחוויה. דמיון בהתנסות מושך אל הזולת כי הוא משמש בסיס להשוואה חברתית. 2-השהייה בחברת אחרים מפחיתה מתח וחרדה - המקור לכך הוא בילדות.

    •  סרנוף וזימברדו טענו ששכטר בדק מצבי חרדה ולא מצבי פחד. ההבדל הוא שפחד - תגובה לאיום חיצוני ממשי ומוגדר, וחרדה - תחושת אי-נוחות ומתח הנובעת מרגשות פנימיים לא מודעים. אדם מתקשה לטפל בחרדה מכיוון שאינו יודע מה מקורה. על סמך אבחנה זו הנשענת על פרויד, טענו השניים כי בעת פחד השוואה חברתית היא רלוונטית ותוביל לנטייה להתחברות אך בעת חרדה השוואה חברתית אינה רלוונטית ולכן תפחת הנטייה להתחברות
    • חברתית. הם יצרו 4 קב` ניסוי ומצאו תמיכה לממצאיהם.

     טייכמן טענה שסרנוף וזימברדו יצרו למעשה מצב של מבוכה - סוג חרדה עקב התנהגות שאינה מקובלת בחברה. המצב המעורר מבוכה הוא מוגדר, אך סיבת המבוכה אינה ידועה, ולכן זה סוג של חרדה ולא פחד. מבוכה אכן תפחית את הנטייה להתחבר אך מצב של חרדה כללית יגביר אותה. בניסוי שערכה נמצאה תמיכה להשערותיה.  

    ריגוש שלילי עז מפחית נטייה להתחבר. הסיבות: אין צורך בהשוואה עקב הידיעה שהתנהגותם קיצונית, חוסר רצון לעורר שוב את הנושא והרגשות הנלווים אליו, חשש מתגובת הזולת להתנהגותם הקיצונית
  8. תיאורית התועלת שישם רופא (utility theory)
    מציגה את היחס בין התועלת לנזק כגורם המניע את האדם הנתון בלחץ להתחבר אל אחרים או להתרחק מהם. יחס זה הוא פועל יוצא של שלושה מרכיבים: מאפייני המצב - אנשים נוטים להתחבר לזולת אם הם מאמינים שיוכלו בדרך זו להסיר את הלחץ או להפחיתו. אם הלחץ הוא בלתי נמנע או התחברות עלולה להגבירו או להוביל למבוכה, נחלשת הנטייה להתחבר לאחרים. מאפייני האדם - אנשים מופנמים ונמנעים מלחשוף חולשתם, פחות נוטים להתחבר לאחרים במצבי מצוקה.מאפייני הזולת - הנטייה להתחבר היא למעשה פועל יוצא של יכולת הזולת לעזור לנו להתמודד עם מצבי חרדה (מי שיוכל להסיח דעתנו), פחד (מי שיכול למצוא פתרון אפקטיבי לגורם הפחד) ומבוכה (למי שמסוגל להעניק תמיכה והקשבה).
  9. משיכה ביו-אישית: עצם ההכרות
    • חשיפה מעוררת חיבה - זיונץ טען שעצם החשיפה לגירוי מגבירה את החיבה אליו. ניסויים: תמונה רגילה ותמונת ראי, סטודנטיות דומות שנוכחו בהרצאות - אלו שנוכחו ביותר הרצאות, התחבבו יותר. ההסבר הוא שחשיפה חוזרת והכרות מעמיקה עם הגירוי מצמצמת אי-ודאות וחששות + תחושת ההקלה שמלווה הפחתה זו גורמת לנו לחבב את הגירוי. ממצא אחר מראה כי חשיפה חוזרת מעלה את רמת החיבה רק כלפי גירויים שמראש נתפסו כחיוביים. לגבי גירויים שליליים, חשיפה חוזרת מעלה דווקא את הסלידה מהם. ממצא נוסף  מלמד שעד רמה מסוימת חשיפה חוזרת אכן מעלה את מידת החיבה , אך מעבר לרמה זו המשך חשיפה גורם לירידה ברמת החיבה.
    •  

    קירבה גיאוגרפית - אחד הדברים הקובעים את  מידת החשיפה לגירוי (פסטינגר). קרבה זו יכולה לזרז או לעכב התפתחות המשיכה הבין-אישית. יש כמובן לזכור כי קרבה גיאוגרפית מעודדת אינטראקציה מכל סוג שהוא ולכן גם עלולה לפתח עוינות - אם הזולת מעורר בנו סלידה. עם זאת, מסתבר שאינטראקציה חיובית היא שכיחה יותר.

       התמודדות עם הבלתי נמנע - התפתחות חברות בין אנשים שיש ביניהם קרבה גיאוגרפית נובעת גם מעצם הציפייה לפגוש בהם. כיוון שהמגעים עם אדם שנוי מעיקים עלינו, אנו מכינים את עצמנו נפשית וקוגניטיבית לקראת המפגש בדרך של עיוות המציאות וייחוס תכונות חיוביות לזולת. ייחוס זה מקל עלינו ותורם לשיפור היחסים בינינו. הזולת מצידו מחזיר לנו באותה מטבע וכך נוצרים תנאי פתיחה טובים למשיכה בין-אישית.
  10. משיכה ביו-אישית: מאפייני המצב
    דגם החיזוקים באמצעות הרגש - הנסיבות בהן אנו פוגשים בזולת משפיעות על מידת החיבה שאנו רוחשים לו. אנו נמשכים לאנשים הקשורים לחוויות נעימות, אפילו אם הם אינם אחראיים על חוויות אלו. דגם החיזוק מסביר זאת באמצעות עקרונות ההתניה או הלמידה האסוציאטיבית, הוא מדבר על התניית רגשות כאשר הזולת הוא הגירוי הניטרלי. גירוי ניטרלי שהתקשר לחוויה חיובית (שלילית) יכול כשלעצמו לעורר רגשות חיוביים (שליליים) גם בהעדר אותה החוויה (רומן בחופשת הקיץ).
  11. משיכה ביו-אישית: מאפייני הזולת
    דגם מתמטי - אנדרסון סבר שהחיבה אל אדם תהיה ביחס ישר לערך התכונות המיוחסות לו. לדעתו ישנם 2 דגמים מתמטיים המאפשרים לחזות איך אנשים יעריכו את זולתם ע"ס תכונותיו הידועות להם. שאפשר למקם כל תכונה על סולם דו-קוטבי (+חיובי<->שלילי-) לפי הערך המיוחס לאותה תכונה. דגם חיבורי מניח שהחיבה לזולת היא תוצאה של סיכום ערכי התכונות המיוחסות לו. כל מידע חיובי יעלה את החיבה וכל מידע שלילי יפחית אותה. למידע חדש יש השפעה רבה על גיבוש הדעה על הזולת.דגם מיצועי - מניח שיש לחלק את סכום ערכי התכונות במספרן, כלומר לחשב ממוצע. השפעתה של תכונה נוספת על הממוצע תפחת ככל שערכה קרוב אליו. המחקר מלמד שדגם מיצועי מדויק יותר בחיזוי הרושם ע"ס הכרות התכונות, משתמע מזה שעמדה מגובשת על הזולת תשתנה רק בעקבות קבלת מידע קיצוני.

      הסתופפות בזוהר הזולת - זאת נטייתו של האדם להיות בחברתם של אנשים מוכשרים ומצליחים. שני הסברים ניתנו לקשר שבין הערכת הזולת למשיכה אליו: אחד גורס שהמשיכה אל הזולת מקורה בתועלת הישירה שהאדם מפיק מן הקשר: הוא נמשך אל מי שחברתו מעלה את סיכוייו להצליח, ומתרחק ממי שהוא עלול להיכשל במחיצתו. השני גורס הסיבה לנטייה זאת טמונה בתועלת העקיפה שהאדם רואה בהילת ההצלחה האופפת את אותם המצליחנים ואשר מקרינה גם עליו - הקשר שלנו עם המצליחן מעלה את קרננו בעיני הסובבים אותנו ובכך משפר את ההערכה העצמית שלנו.

      דגם שמירת הערך העצמי  - מראה שהצלחת הזולת יכולה הן לתרום להערכה העצמית של הסובבים והן לפגוע בהם. ההנחה הבסיסית של הדגם גורסת שהאדם משתדל לשמר את ערך העצמי שלו או לרוממו, וכי ליחסיו עם הזולת, ובעיקר עם הקרובים אליו והחשובים בעיניו, יש השפעה ניכרת על השגת מטרה זו. השפעת הצלחתו של הזולת על ערך העצמי של האדם מותנית בשני תהליכים: השוואה חברתית - שעניינה במיקומו החברתי של האדם בעיני עצמו ובהשוואה לאחרים; והשתקפות  - שעניינה בהשפעת הקשר עם הזולת על הערך העצמי. שלושה גורמים קובעים איזה תהליך יתרחש: מידת רלוונטיות של התחום, מידת הקרבה בין האדם לזולת ומידת הצלחתו של הזולת. ככל שתחום רלוונטי יותר, מידת הקרבה גדולה יותר והצלחה מתונה כך גודלת סבירות של השוואה לא מחמיאה והצלחתו של הזולת עלול לפגוע בערך העצמי. אם התחום אינה רלוונטי, הזולת לא מספיק קרוב ומצליח ביותר, כך מקרין הזולת מהצלחתו על הסובבים אותו בתהליך ההשתקפות.
  12. משיכה ביו-אישית: דמיון לזולת
    מסתבר שאנו נוטים לחבב את הזולת הדומה לנו ולדמיון בתכונות ובעמדות מספר יתרונות

    איזון הכרתי - תיאורית האיזון ההכרתי של היידר טוענת שהאדם נוטה לשמור על איזון הכרתי ביחס לזולתו. החיבה בין בעלי דעות דומות מביאה לאיזון הכרתי. פטי וקסיופו מצאו שלושה גורמים או עקרונות המשפיעים על הערכת נעימות המצב: משיכה-  יחסים חיוביים בין אדם לזולת הוערכו כנעימים יותר מיחסים שלילים; הסכמה - מצבים שיש בהם תמימות דעים בין האדם לזולת הוערכו כנעימים יותר ממצבים שיש בהם ניגודי עמדות; איזון - מצבים מאוזנים הוערכו כנעימים יותר ממצבים לא מאוזנים. פטי וקסיופו סבורים כי שלושת הממדים הללו קשורים לעומק העיבוד שאדם עושה: ממד המשיכה דורש הכי מעט עיבוד שכן מתייחס רק לגורם אחת - מה אני חש כלפי הזולת; ממד ההסכמה דורש עיבוד עמוק יותר שכן מדובר על שני גורמים - מה אני חושב בקשר לאובייקט ומה הזולת חושב בקשר לאובייקט; ממד האיזון דורש עיבוד מרבי. אם אדם מוגבל בזמן או משאבים יבחן רק את ממד המשיכה, אם יש לו יותר זמן - יעבור לממד ההסכמה, ואם אינו מוגבל - יחפש אחר האיזון. במחקר שדה קלאסי מצא ניוקומב שהממד החשוב ביותר עבור הפרט הוא ממד המשיכה - מערכת יחסים חיובית עם הזולת. כאשר היחסים חיוביים - פועל עיקרון האיזון ההכרתי. כאשר מערכת היחסית עם הזולת שלילית אין חשיבות לדמיון בדעות ולא מחפשים להגיע לאיזון הכרתי. מחקר על נשואים: די בדמיון משוער בין העמדות כדי שבני זוג ימצאו במצב של איזון הכרתי ויחושו מרוצים מחיי הנישואין שלהם.

      דגם החיזוקים של בירן - גורס שאדם מחבב את מי שנותן לו חיזוקים חיוביים וככל שאלה ירבו כן תגבר החיבה אליו ולהיפך. דעה דומה לשלנו מהווה חיזוק חיובי המסייע לנו במאמצינו להבין את העולם. עוד השערה הנגזרת מהתיאוריה גורסת שיש יחס ישר בין מספר הדעות הדומות למידת החיבה. הזולת המביע דעה דומה לשלנו נותן לנו חיזוק (גמול) שבירן קרא תוקף של הסכמה - כאילו טופח על כתפנו ואומר:"אתה צודק!", זה נעים לנו כי גורם לנו לחוש הגיוניים ומציאותיים. מודל דו שלבי של תהליך המשיכה של בירן מניח שבשלב הראשון מתרחקים מאנשים שמביעים דעות מנוגדות שלנו, ובשלב השני נתקרב לאנשים הדומים לנו בהרבה דעות (ונשאר אדישים לאלה שדמיון מועט).

      עקרון ההדדיות - אנו חבבים את מי שמחבב אותנו וסולדים ממי שסולד מאיתנו (מבוסס על דגם החיזוקים). סייג לעיקרון: אנו מחבבים את מי שמחבב אותנו, אך רק בתנאי שהערכתו אותנו אינה סותרת את הערכתנו העצמית. אחרת חיבת הזולת תיתפס בעיננו כלא אמינה, חסרת רגישות וחנפנית
  13. משיכה ביו-אישית: גורמי משיכה חריגים
    צורך בייחודיות - זהו צורך בסיסי להיות שונה מאחרים. באובדן ייחודיות טמון איום מעורר חרדה. לכן לא רק דמיון מועט מידי בין האדם לזולתו מעורר בו רגשות שליליים, אלא גם דמיון רב מידי. סניידר ופרומקין מניחים שאפשר לתאר את הקשר שבין מידת הדמיון לזולת לתגובה הרגשית אליו בצורת עקומת U הפוכה. עד דרגה מסוימת, ככל שעולה הדמיון עולה גם התגובה הרגשית החיובית, אבל מעבר לאותה נקודה דמיון יתר פוגע בתגובה הרגשית החיובית שכן הוא מאיים על צורך בייחודיות. דמיון מאיים ומרתיע - אנשים רבים מאמינים בעולם צודק שיש בו סדר, ארגון וצדק, ושכל אחד מקבל את המגיע לו. דמיון רב לזולת שיש לו תכונות שליליות, עשוי להרתיע: אם יש הדמיון בדעות יש חשש שיהיה גם דמיון בתכונות השליליות.

      דגם הרווח וההפסד של ארונסון ולינדר - דן ברצף של הערכות ובניגוד לתיאורית החיזוקים, מניח שבמקרים מסוימים דווקא גמול שלילי עשוי להקנות יתר משמעות לגמול חיובי הבא בעקבותיו,ולהיפך. סדרת הערכות אחידה (שלילית או חיובית) שחוזרת על עצמה, יוצרת גודש המפחית מהשפעתה. לעומת זאת, שינוי בהערכות מגביר את השפעתן. הציעו 4 הסברים לממצאיהם: 1-הניגוד בין ההערכות הראשונות לאחרונות מבליט את האחרונות ומקנה להן משקל יתר; 2-אמינות המעריך שמשנה את דעתו גדולה יותר מאמינותו של מעריך המתמיד בעמדתו, שכן הערכה אחידה מעוררת ספק ביכולת ההבחנה של המעריך או בכנותו. 3- חרדה המתעוררת בעקבות הערה שלילית ובמיוחד כשמדובר בהערכה שלילית בעקבות הערכה חיובית שכן לבד מהיותה שלילית כשלעצמה, היא מוחה את הרושם החיובי שקדם לה. לעומת זאת הערכה חיובית לאחר הערכה שלילית נעימה כשלעצמה ומוחה את הרושם השלילי. 4-כשירות המוערך המתבטא בכך שהאדם מרגיש גאווה וסיפוק מזה שהצליח לשנות את דעתו של הזולת משלילית לחיובית.

      חנופה - היא דוגמא להתנהגות של הענקת גמולים חיוביים (מחמאות) המבוצעת מתוך כוונה נסתרת להשיג דבר-מה. מחקריו של ג`ונס בנושא חנופה העלו, שיש לסייג אותה מהכללים של תיאורית החיזוקים, שכן המחמאה לזולת עשויה להחטיא את מטרתה אם תתפרש כחנופה ואם אדם יראה מאחוריה כוונת ניצול.

      תיאורית הצרכים המשלימים של וינש - מניחה שדווקא ניגודים או בעלי צרכים אישיים משלימים ימשכו זה אל זה כגון: שתלטן ונכנע. בני אדם מחפשים בני זוג כדי לספק צורכי אישיות, סיפוק כזה אפשרי רק אם לשניים יש צורכי אישיות משלימים. ניתן להסביר ע"י תיאורית שימור הערך העצמי של טסר, אבל ישנם הרבה ממצאים סותרים את התיאוריה של וינש.
  14. הבדלים בין חיבה לאהבה
    • רובין על מנת לברר האם אהבה שונה מחיבה יצר סולם למדידת חיבה  וסולם למדידת אהבה, המורכבים מהיגדים שונים שסווגו לפי שתי הקטגוריות בעקבות המחקרים שערך ושלימדו כי לחיבה ואהבה עולם תוכן שונה. סולם האהבה קשור לסיכוים להינשא יותר מסולם החיבה, ושקריאת טקסט ארוטי משפיעה על התגובות לסולם האהבה אך לא על החיבה.
    •   ברשייד וולסטר מציינות 3 הבדלים בין חיבה למשיכה רומנטית:

    א.החיבה קשורה בגמולים ממשיים, ואילו המשיכההרומנטית כרוכה גם בדמיון ובהזיות.

    ב. החיבה גוברת עם הזמן ועם השהיה במחיצתו של הזולת, אך הזמן הוא בעוכריה של המשיכה רומנטית.

    ג. החיבה קשורה בגמולים חיוביים ואילו המשיכה הרומנטית לא בהכרח, ויש שהיא כרוכה בייסורים

    הגדרת האהבה לפי רובין - צירוף של 3 מרכיבים: התקשרות - הצורך להימצא במחיצת הזולת ובמגע גופני עמו; אכפתיות - התעניינות בזולת ודאגה לשלומו; אינטימיות - הצורך לשתף את הזולת הנושאים פרטיים

          הגדרת האהבה לפי הטפילד - מחלקת אהבה ל- 2 סוגים: אהבת חברים - אהבה בטוחה, מלאת אמון ודומה במידת מה לחיבה; ואהבה לוהטת - אהבה רומנטית המאופיינת בעירור גבוה, משיכה חזקה ופחד מדחייה.

           הגדרת האהבה לפי המודל המשולש של אהבה של סטרנברג - יש 3 מרכיבים: אינטימיות - מרכיב רגשי המבטא קירבה, תלות וקשר לזולת (ביטויים - שיתוף פעולה, תקשורת ותמיכה הדדית); תשוקה - משקפת את מרכיב ההנעה ומבטא רצון עז להימצא במחיצת בן הזוג ומלווה במשיכה גופנית חזקה; מחויבות  - מרכיב הכרתי-קוגניטיבי המתבטא בהרגשת החובה לשמור על הקשר עם הזולת, מחויבות היא רציונאלית ולא תלויה בטיב היחסים. צירופים של מרכיבים אלה יוצרים 8 סוגים של אהבה:


    העדר אהבה - יחסים שטחיים המאפיינים את רוב הקשרים שבני אדם מקיימים עם הסובבים.

    •  חיבה - רק אינטימיות. בני אדם מוכנים להיחשף ולספר על עצמם אבל לא יותר מכך.
    •  אהבה עזה - רק התשוקה. אהבה ממבט ראשון.

     אהבה ריקה -  רק המחויבות. לעיתים זוגות שהתחתנו ע"י שידוך או לאחר שנות נישואים רבות.

     אהבה רומנטית - תשוקה + אינטימיות, ללא כל מחויבות.

      אהבה חסרת היגיון - מחויבות + תשוקה, העדר האינטימיות מקשה על המשך היחסים.

     אהבת רעים - אינטימיות + מחויבות. נפוצה ביחסי חברות הדוקים.  

    אהבה מושלמת - אינטימיות + תשוקה + מחויבות.
  15. הגדרת האהבה לפי הנדריק והנדריק
    כוללת 6 סוגים של אהבה: אהבה לוהטת - תשוקה עזה; אהבת חברים - ידידות וחברות עמוקה; אהבת משחק - אחד מבני הזוג מתייחס לאהבה כאל משחק ומתעתע בבן זוגו; אהבה רכושנית -  אחד מבני הזוג מתייחס אל שותפו באופן רכושני; אהבה לוגית - בחירה רציונאלית ומחושבת בבן הזוג; אהבה ללא אני - אחד מבני הזוג מאבד את זהותו העצמית ומטמיע אותה בזהותו של בן הזוג השני. גייקובס טען שכל אחד מהסוגים משרת מטרה מוטיבציונית שונה: הפחתת מצוקה אישית - אהבה ללא אני; קידום הזהות האישית והיכולות האישיות - אהבה רכושנית; לחץ חברתי - אהבה לוגית; תשוקה מינית - אהבה לוהטת
  16. הגדרת האהבה לפי ברשייד וולסטר
    במסגרת תיאורית הריגושים הדו-גורמית של שכטר מגדירים ברשייד וולסטר 2 התנאים להתעוררות האהבה: עירור פיזיולוגי (התרגשות) ופירוש הכרתי מתאים (רמזים סביבתיים המצביעים על בן המין האחר כמקור התרגשות). גבר שיראה אישה מצודדת וחש דופק מהיר, הזעה  וכד` יפרש את התרגשותו כאהבה והדבר נכון גם לגבי אישה.  הפרוש ההכרתי שנותן האדם לעירור הפיזיולוגי הוא מצית את האהבה.  במסגרת תיאורית הריגושים הדו-גורמית ניתן להסביר תופעת רומיאו ויוליה כאשר מתחזקת האהבה בין בני הזוג לנוכח ההתנגדות מצד המשפחות. לפי התיאוריה התנגדות ההורים מגבירה את הריגוש של הנאהבים המפורש על ידם כאהבה ומחזק אותה
  17. תרבות והתקשרות רומנטית
    בני אדם בד"כ אינם בוחרים בני זוג לנישואים בצורה עיוורת, אלא על פי נורמות חברתיות המכתיבות את תחום המועמדים הראויים להתקשרות, בעיקר מרקע חברתי דומה. החברה דואגת ליזום מפגשים בין גברים לנשים מתאימים ומעודדת התקשרויות כאלה, ואילו החורגים מן הנורמה נעשים מטרה ללעג. החריגים הם לרוב אלא שאין להם בררה, שאין להם מה להפסיד או בעלי אשראי חברתי גבוה במיוחד
  18. תיאוריות חליפין חברתיים (social exchange theories)
    רואות יחסים חברתיים מכל סוג שהוא כמערכת חליפין כלכלית של תשומות ותמורות, הקובעת את עצמת הקשרים שיתפתחו, את מידת התמדתם ושביעות רצונם. תיאוריות החליפין גורסות, שהתקשרויות חברתיות אינן אקראיות אלא נשענות על חישובים של תן וקח במטרה להגיע לחליפין הוגנים. תשומות וגמולים יכולים להיות מוחשיים או מופשטים, וניתן למנות שישה תחומים כגון כסף, טובין, שירותים, מעמד והערכה, מידע, אהבה וביטויי רגש
  19. השערת ההתאמה (matching hypothesis)
     גורסת שככל שהתקשרות חברתית תהיה מאוזנת יותר מבחינת חליפין חברתיים, כך תגדל הנאת השותפים ממנה, וכך גם יגדלו סיכוייה להתמיד. יחסים מתאימים מבטיחים יציבות והנאה מהתקשרות
  20. תיאורית חלוקת הצדק של הומנס (distributive justice)
    מניחה שהאדם שואף להגיע לאיזון בין התשומות שהוא משקיע ביחסיו עם בת הזוג לבין הגמולים שהוא מקבל ממנה. האשראי האישי - תכונות האדם ומשאביו האחרים מכתיב מי מתאים להיות בן זוג. גבר, המחזר אחרי אישה שהאשראי האישי שלה גבוה משלו, עלול להיתקל בסירוב ובאי נעימות. הדימוי העצמי, המשקף את האשראי האישי, משפיע על דפוסי החיזור של הגבר ועל התכונות שהוא מצפה למצוא בבת זוגו. יופי ומעמד חברתי הם משאבים חשובים שבני אדם מחליפים ביניהם, והמראה החיצוני נמצא בעל השפעה מכריעה בבחירת בן הזוג ובהנאה מחברתו. בני אדם אינם מתחלפים במשאבים באקראי אלא בתחומים זהים, כגון שירותים תמורת שירותים
  21. תיאורית ההוגנות (equity theory)
    ווולסטר וברשייד יישמו אותה לתחום היחסים. עקרון היסוד של התיאוריה אומר שמערכת יחסים הוגנת ומשביעה רצון היא מערכת שמתקיים בה תנאי שהיחס רווח/השקעה של שותף א` שווה ליחס רווח/השקעה של שותף ב`, כאשר הרווח הוא ההפרש בין תמורות שאדם מקבל לבין השקעותיו. האדם שואף לצמצם את השקעתו ולהגדיל את הגמול שמקבל. במצב לא מאוזן נוצר פער בין מידת ההשקעה לבין התוצאות: קיים מצב של "תשלום חסר" שבו היחס עלות-תועלת נוטה לרעת האדם, או מצב של "תשלום יתר" שבו הוא נוטה לטובת האדם.  שני המצבים אינם נוחים: או שאדם מרגיש "פראייר" שמשקיע ולא מקבל תמורה, או שהוא מרגיש איום סמוי על עצמאותו וחופש הבחירה. האדם ירצה לצמצם את הפער ויוכל לעשות זאת בדרך מוחשית (שינוי השקעות או החלפת בן זוג) או בדרך פסיכולוגית של שכנוע עצמי (ניסיון הכרוך בעיוותי תפיסה והערכה).  הדרך שתבחר מותנית במחיר שלה. ההחזרה, האמיתית או המדומה, של האיזון ביחסי רווח/השקעה של בני הזוג תחזיר את הרגשת ההוגנות ותפיג את המתח. מחקרים מראים שחשיבות ההוגנות במערכת היחסים האינטימית תלויה בתרבות
  22. התפתחות היחסים
    להתרשמות הראשונית נודעת השפעה מכרעת על המשך היחסים בין בני הזוג. לדעת ברשייד, בשלב הראשון של היחסים ולעיתים אף לפני המפגש הראשון, מגבשים בני הזוג ציפיות הדדיות ולעיתים אף גורמים להם להתממש בהתנהגותם, על פי העיקרון של נבואה שמגשימה את עצמה.ואולם רק מעטים מכלל הקשרים הבין אישיים מתפתחים בסופו של דבר ליחסים הדוקים ואינטימיים.§   בקמן מונה 4 שלבים בהתפתחות היחסים: שלב הגישוש - נשקלים הגמולים והעלות; שלב משא ומתן - מוגדרים בו היחסים בין בני הזוג; שלב המחויבות - נוצרת תלות הדדית בין בני הזוג עקבות מערכת היחסים שהתפתחה; שלב המיסוד - מאופיין בציפיות משותפות, בני זוג והסובבים תופסים את מערכת היחסים כמבוססת.

    •   מורסטיין מונה 3 שלביםשלב הגירוי - המשיכה מבוססת על מאפיינים שטחיים כגון יופי חיצוני; שלב הערך - המשיכה מבוססת על דמיון בערכים ואמונות;
    •  שלב התפקיד - הקשר בין בני הזוג מבוסס על מחויבות ומילוי מוצלח של תפקידים בתוך מערכת היחסים. בכל אחד מהשלבים גורם אחד הדומיננטי ושני הגורמים האחרים פעילים פחות
  23. הידרדרות היחסים
    היחסים בין בני זוג לא נשמרים בשיאם כל הזמן. דעיכה כלשהי צפויה תמיד, אך לעיתים קרובות מתעוררים קונפליקטים וחלה הידרדרות ממשית. סיבות אחדות לקונפליקטים: התנהגויות הגורמות לקונפליקט - בס מצא שחוסר אהבה והגנה מצד הבעל מפריע לאישה, ואילו דחייה מינית או התעלמות מטרידות את הבעל; מודעות להבדלים -  הבדלים בין בני הזוג מתגלים לאחר שהאהבה הלוהטת מפנה מקום לבחינה שקולה של דעות וערכים של הזולת; שעמום -  בחיי הנישואין יכול להיגרם עקב אי שביעות רצון ומתחים; קנאה- מעוררת רגשות שליליים; דפוסי תקשורת לא מילולית שלילית יכולה לגרום להידרדרות היחסים
  24. ניתוק היחסים
    רמת השוואה: האדם בוחן בחינה סובייקטיבית את רמת התגמולים שהוא מקבל בהשוואה לרמה שהוא ראוי לה, לדעתו. אם הרמה עונה על צפיותיו או גבוהה מהן הוא שבע רצון ואם היא נמוכה מהצפוי הוא חש אי נחת. ואולם, שביעות הרצון כשלעצמה אינה הגורם הבלעדי הנשקל בהחלטה אם להתמיד בשותפות או לפרוש ממנה שכן הפרט משווה את הגמולים הנוכחיים שהוא מקבל גם לגמולים שיוכל להשיג במסגרת שותפות חלופית. בחינה זו נקראת רמת ההשוואה לחלופות - קלי ותיבו סבורים, שהפרט יתמיד ביחסים אם הגמולים שבמערכת הקיימת גבוהים מאלה שיוכל לקבל בשותפות חלופית. ריבוי הגרושים בימינו מקורו בהיחלשות של גורמים חברתיים, כלכליים, דתיים, ערכיים וחוקיים, ששימשו בעבר מחסום חברתי בפני ניתוק היחסים
  25. בדידות (loneliness)
    תחושה סובייקטיבית מעיקה, שמקורה בחסך בהתקשרויות חברתיות משמעותיות ומהנות. איש אינו מחוסן מפניה. להתמדתה של הבדידות תורמים גורמים נסיבתיים ואישיים, כגון מיקום גיאוגרפי, מיומנויות חברתיות לא הולמות וכדומה. מדידת בדידות -  ראסל מבחין בין הגישה החד ממדית - רואה בבדידות תופעה אחידה הנמדדת על פני רצף אחד של עצמה, המשותף לכל אלה החווים אותה. על פי גישה זו ההתנסות בבדידות אחת היא בין שהיא נחווית בגיל מעיר או מבוגר ובנסיבות שונות.  הגישה הרב ממדית - גורסת שיש סוגים שונים של בדידות: שמקורה בקשרים רומנטיים, מקורה בקשרי משפחה
  26. גורמי בדידות:
    גורמים מחוללי בדידות כגון אובדן אדם קרוב, מחלה שמגבילה גופנית ועוד. גורמים התורמים להתמדתה כגון נסיבתיים - לחצים חברתיים לאינדיווידואליות ולעצמאות, מיקום גיאוגרפי, או אישיים - תכונות כגון ביישנות, מופנמות, הערכה עצמית נמוכה ונעדר מיומנויות חברתיות הולמות
  27. העדר מיומנויות חברתיות (social skills)
    גורם מרכזי להתמדתה של הבדידות. אנשים כאלה נמנעים מקשרים בין אישיים וחוששים מסכנת דחייה. הם מתקשים בתקשורת בין אישית
  28. חשיפה עצמית (self disclosure)
    מיומנות חברתית שפירושה מסירת מידע ביוגראפי. בדרך כלל יש מתאם בין חוזק הקשר החברתי לתוכן ואופן המידע הנמסר. אנשים המאופיינים בהעדר מיומנות חשיפה עצמית אינם מבצעים אותה כהלכה: לעיתים חושפים מהר מידי והרבה מידי (ומעוררים מבוכה וגיחוך), לעיתים מעט מידי ולאט מידי. אנשים אלה מעוררים דחייה מצד הזולת. חוקרים מציעים שני מוסדות בהן עלולה להיפגע התפתחות המיומנות החברתית: בית ההורים וגן הילדים
  29. ביישנות (shyness)
    מאפיין אישיות המתבטא בכך שאדם מרגיש שאין לו מה לומר ושהופעתו מטופשת, ומתרגש בבואו במגע עם הזולת.אדם כזה ייטה להימנע ממגעים חברתיים
  30. בדידות וייחוס
    לפי תיאורית הייחוס ומודל של ויינר ישנם כמה סוגי הבדידות, ויש קשר בין הסיבות שהאדם מייחס לבדידותו לדרך בה הוא מתמודד עמה: ייחוס הבדידות לגורמים חיצוניים, יציבים ולא נשלטים, כגון הפליה, עלול להצמיח עוינות, הקנית תחושת שליטה במקרה זה עשויה לעודד ניסיונות לשנות את המצב;  ייחוס הבדידות לגורמים פנימיים יציבים ולא נשלטים עלול לגרום לחוסר תקווה ודיכאון. שינוי הייחוס (למשל על ידי ייחוס מוטעה) עשוי לתת תקווה ולסייע בהתמודדות עם הבדידות
  31. ייחוס מוטעה (misattribution)
    טיפול ע"י שינוי שרירותי מכוון של ייחוס ההתרגשות והביישנות לגורם חיצוני לא יציב (השמעת רעש בזמן ההרצאה שנאמר עליו למרצה שהוא מגביר קצב פעימות הלב ומגביר זעה). בתנאים רבים ייחוס מוטעה עשוי לשפר את ההרגשה, להגביר את הביטחון בפני קהל ולשפר מיומנויות בין אישיות. האדם הבודד משנה את דרך חשיבתו על מצבים חברתיים ולומד דרכי התנהגות יעילה, והצלחתו באינטראקציות בין אישיות מפיגה את תחושת הבדידות

What would you like to do?

Home > Flashcards > Print Preview