Social Psychology Chapter 7

Card Set Information

Author:
Denish
ID:
196669
Filename:
Social Psychology Chapter 7
Updated:
2013-01-30 14:11:29
Tags:
Social Psychology Chapter
Folders:

Description:
Social Psychology Chapter 7
Show Answers:

Home > Flashcards > Print Preview

The flashcards below were created by user Denish on FreezingBlue Flashcards. What would you like to do?


  1. קבוצה (group)
    יחידה חברתית בת 3 אנשים לפחות, שמקיימים ביניהם יחסי גומלין, שיש להם מטרה משותפת (עניינית או חברתית), מערכת היחסים מובנית ויציבה יחסית ויש ביניהם תלות הדדית (מצב בו אירוע שקורה לאחד מבני הקבוצה משפיע על יתר חברי הקבוצה), והם תופסים עצמם כחלק מקבוצה (תחושת שייכות שמאפשרת לקבוצה להתגבש). מצטרפים לקבוצה בגלל שהיא מספקת צורכי חיבה ושייכות, עוזרת להשיג מטרות שקשה או בלתי אפשרי להשיג לבד, משפרת הערכה ותפיסה עצמית (זהות חברתית)
  2. נורמה חברתית (social norms)
    כלל התנהגות המקובל בקבוצה בנסיבות מסוימות. הנורמה קובעת כיצד צריך להתנהג במצב נתון. היא מונעת מהאדם את הצורך לשקול כל פעם מחדש כיצד עליו לנהוג ולמה עליו לצפות מאחרים. האדם מקפיד בד"כ להתנהג על פי הנורמות שכן הוא חושש שבני הקבוצה יענישו אותו, יעמידו אותו באור מגוחך וכיו"ב. ציות לנורמה גם תורם לקבוצה לפעול בשיטתיות ולהשיג את מטרותיה
  3. נורמה פורמאלית (formal norm)
    נורמה חברתית המעוגנת בחוק. (איסור לנהוג בצד שמאל של הכביש).
  4. נורמה בלתי-פורמאלית (informal norm)
    נורמה חברתית המקובלים בחברה אף שאינה כתובה
  5. סטאטוס חברתי (social status)
    מיקומו היחסי של הפרט מבחינת מעמד ויוקרה. ככל שלפרט יש השפעה רבה יותר ו/או ככל שהוא נתפס כתורם יותר להשגת מטרה משותפת, כך יהיה לו סטאטוס גבוה יותר
  6. מאפייני סטאטוס (status characteristics)
    כל תכונה שיש לאדם, המשפיעה על האופן שבו תופסים ומעריכים אותו אנשים אחרים, הם ברובם תוצר של סטריאוטיפים חברתיים, תפקידו של הפרט בקבוצה ומאפיינים אישיים כגון גיל ואטרקטיביות חיצונית
  7. הכללת סטאטוס (status generalization)
    תופעה שבה הבדלים במאפייני סטאטוס של חברים בקבוצה משפיעים על האינטראקציה בתוך הקבוצה. תופעת גורמת לכך שגם מאפייני סטאטוס שאינם קשורים למשימת הקבוצה, עשויים להיתפס כרלוונטיים ולהשפיע על מעמדם של החברים
  8.  תפקידים בקבוצה
    בכל קבוצה קיימת חלוקת תפקידים פנימית, פורמאלית או בלתי פורמאלית. קיימים בקבוצה תפקידים משימתיים הקשורים לביצוע המטלות, ותפקידים חברתיים רגשיים הקשורים לשמירה על יחסים תקינים בתוך הקבוצה. חלוקת התפקידים בקבוצה מבהירה את הדרישות מחברי הקבוצה ומייעלת את תפקודה, מאפשרת חיסכון במשאבים ויעילות בהשגת המטרות
  9. ניתוח תהליך פעולות הגומלין בקבוצה (interaction process analysis)
    שיטה המאפשרת לתעד את תרומתו של כל אחד מהחברים בקבוצה לקידום משימותיה או ליצירת אוירה נוחה בין החברים
  10. עמימות תפקידית (role ambiguity)
    מצב תפקידי לא ברור, שנובע משינוי פתאומי ומהותי של אופי המטלה שעל חבר מסוים בקבוצה לבצע. אי-הוודאות מעוררת מתח ולחץ בקרב חברי הקבוצה
  11. קונפליקט תפקידי (role conflict)
    מתרחש כאשר אדם נדרש לבצע שתי מטלות סותרות שנגזרות משני תפקידים שונים שאותם הוא ממלא
  12. לכידות קבוצתית (cohesiveness)
    עוצמת הכוחות הפועלים על החברים וגורמים להם להישאר בקבוצה. ככל שגדלים הכוחות הללו, הקבוצה יותר מלוכדת. על פי רוב קבוצות קטנות נוטות ללכידות גבוהה מקבוצות גדולות. כנראה בשל האינטראקציה התכופה יותר בין חבריה. מאפייניה של הקבוצה המלוכדת: חברים מעוניינים להישאר בקבוצה ולתרום; יש תחלופה מעטה בין חברי הקבוצה; חברים מוכנים להגן על הקבוצה מפני ביקורת מבחוץ; חברים חשים שהקבוצה ממלאת בצורה טובה את צורכיהם; לחץ רב לקיום הנורמות; יותר פרגון ושיתוף פעולה. תנאים המגבירים את רמת הלכידות: איום חיצוני, דמיון בין דעותיהם של חברי הקבוצה
  13. לכידות בין-אישית (interpersonal cohesiveness)
    המידה שבה חברי הקבוצה מחבבים זה את זה
  14.  לכידות משימתית (task-oriented cohesiveness)
    המידה שבה מסייעת החברות בקבוצה להשיג מטרות
  15. המרצה חברתית (social facilitation)
    השפעה פשוטה של נוכחות אחרים על ביצוע של היחיד בהשוואה לביצועיו כשהוא לבדו. המרצה חברתית יכולה לתאר הן שיפור בביצוע והן פגיעה בו. הסברים: קושי המטלה - שיפור במטלות פשוטות והרעה במטלות מורכבות. נוכחות הזולת מעלה את רמת העוררות, שמגדילה את נטיית הפרט לבצע תגובה דומיננטית - תגובה המתעוררת באופן מהיר בהשקעת מאמץ מינימאלי. חשש מהערכה - לנוכחות אחרים השפעה על הביצוע בעיקר אם הם נתפסים כבעלי יכולת שיפוטית להעריך את המבצע (ולא סתם נוכחות כמו בהסבר הקודם). החשש מהערכה הוא שגורם לעוררות, ומכאן והלאה ההסבר הוא כמו של זיונץ  על קושי המטלה. תיאורית קונפליקט ההסחה - גורסת רמת העוררות נגרמת בשל קונפליקט במיקוד הקשב. נוכחות האחרים גורמת לקונפליקט בין הנטייה להפנות קשב לזולת לבין הנטייה להפנות קשב למשימה. הדבר מביא לעליה ברמת העוררות ומכאן - כמו אצל זיונץ
  16. מטלות מתווספות (additive tasks)
    מטלות שבהן התרומה של כל אחד מחברי הקבוצה מתווספת לתרומות של האחרים לכלל תוצר משותף (משיכה בחבל, מחיאות כפיים)
  17. נרפות חברתית (social loafing)
    היא הפחתה במאמץ שמשקיע היחיד המשתתף בביצוע מטלה קבוצתית מתווספת, בהשוואה למאמץ שהוא משקיע כשהוא מבצע מטלה לבדו. התופעה קיימת בכל התרבויות, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, ומתרחשת במטלות מוטוריות וקוגניטיביות כאחת. הסברים: פיזור האחריות; קושי המטלה וחשש מהערכה; חוסר אמון בכך שחברי הקבוצה אחרים משקיעים מספיק וחוסר רצון לצאת הפראייר; שילוב של ציפייה ליעילות עצמית - גבוהה (אמונתו של הפרט בכך שהוא מסוגל לבצע מטלה) והעדר ציפייה לתגמול מיוחד; תיאורית ההשפעה החברתית  - ככל שיש יותר אנשים בקבוצה, מתחלקים הכוחות הפועלים עליהם לביצוע המטלה  וההשפעה שלהם על היחיד פוחתת. היחיד אינו חש את ההשפעה במלוא עוצמתה. ניתן למנוע נרפות חברתית כאשר המטלה מעניינת או ברת-משמעות אישית, כשיש לכידות קבוצתית גבוהה, וכשחברי הקבוצה מאמינים שתרומתם האישית ניתנת לזיהוי או חיונית לביצוע מוצלח של המטלה המשותפת
  18. פיצוי חברתי (social compensation)
    תופעה שבה חברי קבוצה אחדים משקיעים מאמץ מוגבר להשגת מטלה על מנת לפצות על מאמצם המועט של חברי הקבוצה "העצלנים". סיבות: חשיבות המטלה, אמפטיה
  19. צפיפות (crowding)
    מקור נוסף להשפעת נוכחות אחרים. צפיפות היא תחושה סובייקטיבית: הימצאותם של אנשים רבים בצמוד לפרט לא בהכרח תעורר בו תחושת צפיפות, הדבר תלוי במידת שליטה פסיכולוגית שהוא חש. כאשר חש שיש לו לשליטה במצב, הרגשה של חופש פעולה להתנהג כרצונו, לא יחוש צפיפות. אך אם שליטתו הפסיכולוגית מוגבלת, יחוש צפיפות, שלה השפעה שלילית על שביעות רצון ותפקוד יומיומי
  20. דה-אינדיבידואציה (deindividuation)
    תופעה המדגימה השפעות פשוטות של הקבוצה על היחיד. מתרחשת כאשר נוכחות אחרים יוצרת מצב של אנונימיות והפחתה במודעות העצמית. היחיד לא מאבד במצב כזה את אישיותו הפרטית ואת מודעותו, אלא הוא מאמץ לו מודעות אחרת - קבוצתית. פרט במצב כזה יטה לאמץ את הנורמות הקבוצתיות ויצטרף למעשים שיעשו שאר חברי הקבוצה
  21. קונפורמיות (conformity)
    נוצרת כאשר אנשים משנים את תפיסותיהם, עמדותיהם או התנהגותם, כך שיתאימו לנורמות הקבוצתיות. אנשים נוטים להימנע מהפרת נורמות קבוצתיות בידיעה שהקול החריג אינו אהוד. הקונפורמיות עוזרת לשמר את הסדר בקבוצה ואת הלכידות, אך היא עלולה להביא גם לתוצאות שליליות. קונפורמיות אינפורמטיבית -  כרוכה בשינוי תפיסתי (דרך ראיית העולם) ונובעת מרצון להיות צודק. קונפורמיות נורמטיבית - שינוי התנהגותי בלבד הנובע מצייתנות לנורמות והרצון לא להיות בסדר. השפעות: מגבירים קונפורמיות - גודל הקבוצה (עד גודל מסוים), לכידות הקבוצה, תרבויות המדגישות תלות הדדית; מקטינים קונפורמיות - נוכחות בן-ברית, שבירת קונצנזוס
  22. השפעת המיעוט
    לא תמיד המיעוט וקונפורמי, לעיתים הוא מביע עמדה מנוגדת לדעת הרוב ואף מצליח להשפיע. נקיטת עמדה שונה על ידי המיעוט מעוררת תמיהה בקרב הרוב והוא נאלץ לשקול שוב את טיעוניו. במקביל הוא עורך היכרות עם עמדת המיעוט ועצם ההיכרות יכולה להוביל להתקרבות בעמדות. המיעוט גם פוגע באשליה של תמימות דעים בקבוצה. הוא מקנה לגיטימציה להשתחרר מהצנזורה העצמית שמטילים על עצמם חברי קבוצת הרוב ולעיתים יש בכך אפקט כדור שלג. תנאים הנחוצים כדי שהמיעוט ישפיע על הרוב:  עליו להתמיד ולהיות עקבי בדעותיו, עליו להיות בעל ביטחון עצמי. השפעת המיעוט על הרוב היא בדרך כלל מעמיקה, יציבה ולאורך זמן מהשפעת הרוב על המיעוט, משום שהיא כוללת בחינת הנתונים והפנמת עמדות, בניגוד להתרצות, שפועלת בדרך כלל אצל מיעוט שנכנע לדעת הרוב.
  23. נטיית הסתכנות (riski shift)
    מקרה פרטי של תופעת הקיטוב הקבוצתי - נטיית חברי הקבוצה לקבל  החלטות מסתכנות יותר כאשר הם פועלים בקבוצה (בדיון קבוצתי), מאשר כשהם פועלים לבד
  24. קיטוב קבוצתי (group polarization)
    נטייה של הקבוצה להקצין את העמדות הראשוניות של חבריה. אם הנטייה הרווחת בין החברים היא להסתכן - בעקבות דיון קבוצתי תתקבל החלטה מסתכנת יותר; אם הנטייה הרווחת היא להיזהר - בעקבות דיון קבוצתי תתקבל החלטה זהירה עוד יותר. הסברים: השפעה אינפורמטיבית (תיאורית הטעונים המשכנעים) והשפעה נורמטיבית (תיאורית ההשוואה החברתית). 

    תיאורית הטעונים המשכנעים - בדיון הקבוצתי מעלים טיעונים שונים, ואם רוב חברי הקבוצה מחזיקים בעמדה מסוימת, קיימת הסתברות גבוהה שרוב הטיעונים שיועלו יצדדו בעמדה זאת.  העמדה הראשונית חוזרת ומוסברת ומקבלת תמיכה ממקורות שונים. כלומר המשתתפים בדיון נחשפים למידע חדש המאושש את עמדתם ומפי מקורות שונים, כתוצאה מכך הם משתכנעים אף יותר. זו למעשה השפעה אינפורמטיבית - הדיון הקבוצתי מקצין את העמדות הראשוניות משום שהוא מספק מידע חדש וטיעונים חדשים תומכים ברובם בעמדות הראשוניות. השוואה חברתית - האדם יודע מה דעתו אך לא יודע מהי דעת הקבוצה, לשם כך הוא מבצע השוואה חברתית. כאשר הוא מגלה שדעתו היא כדעת הקבוצה הוא חש צודק. כדי להיות עוד יותר צודק (ותר צדיק מאפיפיור) הוא יטה לבטא דעה מעט קיצונית יותר. הדבר מאפשר לו לבלוט לטובה. מדובר כאן בהשפעה נורמטיבית
  25.  סיעור מוחות (brainstorming)
    טכניקת דיון קבוצתי המאפשר העלאת רעיונות חדשים ע"י חברי הקבוצה מבלי לחשוש מפני הביקורת. לטענת אוסבורן מאפשרת העלאת יצירתיות בקבוצה. ניתן לראות בסיעור המוחות את היפוכה של החשיבה הקבוצתית מן הבחינה היצירתית והעדר הקיבעון המחשבתי
  26. חשיבה קבוצתית (groupthinking)
    תהליך שבו הקבוצה שואפת לאחידות דעים ולהסכמה בין כל חבריה, גם במחיר של התעלמות מהעובדות ומהערכות מציאותיות. במצב זה הקבוצה לא רק שלא יצירתית יותר מהיחידים, אלא אף היא מדכאת את היצירתיות ומובילה לקיבעון מחשבתי. 8 מאפיינים: אשליית האופטימיות ואי-פגיעות, רציונליזציה, אמונה ללא סייג במוסריות הקבוצה ובצדקתה, ראייה סטריאוטיפית של האויב, לחץ לקונפורמיות, צנזורה עצמית, אשליה של אחדות דעים, שומרי מחשבות. 3 גורמים: לכידות (דוחים משתתפים עם דעות חריגות), מבנה הקבוצה (חברים בעלי רקע דומה ומנהיג חזק ופסקני), הקשר מצבי (מצבי לחץ וחירום). המלצות למניעה: להיות מודעים לתופעה, מנהיג סובלני ופתוח, עידוד הבעת דברי ביקורת, תפקיד "מתנגד", קבוצות משנה ודיון ביניהן, הימנעות בראיה סטריאוטיפית של האויב, דיון פתוח נוסף על החלטה שהתקבלה, צירוף מומחים חיצוניים לדיון
  27. תחרותיות (competitive behavior)
    התנהגות אנוכית המכוונת לתועלת אישית מיידית
  28. שיתוף פעולה (cooperative behavior)
    התנהגות מתחשבת המביאה בחשבון גם טובת הזולת
  29. דילמת האסיר (prisoner dilemma)
    זוהי פרדיגמה מחקרית שמשמשת לחקר מצבי קונפליקט בתוך הקבוצה בין צורכי הפרט לצורכי הכלל. הפרט נדרש להחליט על אחת מבין שתי האופציות: התנהגות תחרותית או שיתוף פעולה. לכל אחד בנפרד כדי לנהוג בתחרותיות, אך אם כולם ינהגו בתחרותיות הם יפגעו יותר מאשר אם ישתפו פעולה ביניהם. עקרון ההדדיות פועל כאן לא באופן שווה: כשמדובר בשיתוף פעולה - לא תמיד הוא יוביל לשיתוף פעולה מן הצד השני, לעומת זאת צעד תחרותי כמעט תמיד יגרור צעד תחרותי כנגד. ניתן להבחין בין שלושה טיפוסים הנבדלים זה מזה במידת הנטייה להשיב באותו מטבע: משתפי פעולה - נוטים לתת אמון בזולת ולהתחשב בו; אינדיבידואליסטים - שואפים להגדיל את הרווחים ללא קשר למה שיעשה הזולת; תחרותיים - שואפים להגדיל את הפער בין רווחיהם לרווחי הזולת
  30. טובין ציבוריים (public goals)
    משאבים קולקטיביים הנגישים לכולם
  31. דילמה חברתית (social dilemma)
    • מצב שבו פרטים רבים בוחרים כל אחד בנפרד בהתנהגות המובילה לתוצאות שליליות בעבור כולם: בחירה אנוכית, הנראית משתלמת לפרט, מביאה לתוצאה מזיקה לכלל, אם רוב הפרטים בוחרים בה. סוגים: מלכודת קולקטיבית - קיימות כאשר התנהגות המשרתת את האינטרסים של היחיד פוגעת בכלל הציבור אם אנשים רבים נוקטים אותה, כגון השלכת פסולת בפארק ציבורי או קטיפת פרחי בר, התקנת בריכת שחייה בוילה פרטית בשנת בצורת. מחסומים קולקטיבים - קיימים כאשר רוב חברי הקבוצה נמנעים מלנהוג בדרך הדורשת הקרבה עצמית גם אם אותה התנהגות חיונית לקבוצה, כגון תרומת דם, התחמקות מתשלומי מס הכנסה. פתרונות מבניים - שואפים ליצור מצבים שבהם יהיה משתלם לפרט להתנהג בשיתוף  פעולה, למשל גביית מחיר גבוה עבור צריכת מים מוגזמת, עקיפת גביית מיסים. חסרון - יעילות בלתי-מובטחת, עלות הגבוהה והצורך במנגנוני פיקוח ואכיפה. 
    • פתרונות חברתיים - הגברת ההזדהות של הפרט עם הקבוצה תעודד את הפרט לשתף פעולה ותפחית את התחרותיות. כשאנשים חשים עצמם חלק מקבוצה הם מוכנים למחול על האינטרס האישי שלהם ולהתגייס למען האינטרס הקבוצתי. המשותף לפתרונות - נחיצות של תקשורת בתוך הקבוצה, המאפשרת לחברי קבוצה להבין את הדילמה החברתית, לנתח את אפשרויות הרווח וההפסד ולהגיע להסדר מוסכם השומר על המשאב הקולקטיבי ולגבש זהות קבוצתית שמגבירה את שיתוף הפעולה
  32. השלכה (projection)
    מנגנון הגנה המאפשר לאדם לייחס לזולת את האנוכיות והתחרותיות של עצמו
  33. תיאורית האדם הדגול (Great man theory of leadership)
    אדם נעשה מנהיג בזכות תכונותיו הייחודיות שקיבל בתורשה, אשר מכשירות אותו להוביל את קבוצתו. המנהיג הוא דגול במובן זה שהוא מורם מעם, כלומר הוא הטוב והמובחר שבחברי הקבוצה.  הנחה נוספת, שהאדם הנושא תכונות מנהיגות יבלוט בכל מקום ומצב. מנהיגות היא תופעה מולדת ומנהיג רשאי להנהיג בזכות תכונותיו הנאצלות המייחדות אותו משאר האנשים. (גישת התכונות המולדות)
  34.  מנהיגות מחוללת שינוי או גישת הכריזמה (transformational leadership)
    מנהיג הוא אדם שמסוגל לגרום לאנשים להתעלות מעל צורכיהם הפרטיים לטובת האינטרס המשותף. יש למנהיג זה יכולת לנסח חזון ולהניע את אנשיו להירתם להגשמת החזון. תכונותיו הבולטות: כריזמה - יכולת לעורר כבוד אמון והזדהות; השראה - יכולת להגביר את ההתלהבות, אופטימיות והמרץ; גירוי אינטלקטואלי - טיפוח חשיבה ויצירתיות; התחשבות - מתן תשומת לב אישית, עצות ומשוב; ביטחון עצמי; תעוזה; יכולת תקשורת מעולה; ועוד... כדי שמנהיג יוכל לחולל שינוי עליו לצבור קודם אשראי אישי רב מהקבוצה - זאת יעשה באמצעות שמירה על הנורמות המקובלות בקבוצה ותרומה לקידום מטרותיה. רק לאחר מכן יתנו לו חברי הקבוצה להחדיר את השינוי המיוחל.  (גישת התכונות הנלמדות)
  35. הגישה המצבית למנהיגות (the situation approach to leadership)
    גישה זו מסבירה את תופעת המנהיגות באמצעות הסבר חיצוני: המנהיג הוא תוצר של מצב, נסיבות ותקופה מסוימת שבה הוא פועל. גישה זו מזהה את המנהיג לפי התפקידים שהוא ממלא ולא לפי התכונות שהוא נושא. כלומר, מהות הקבוצה וסוג המטלות קובעים את סוג המנהיגות שתתפתח בקבוצה. מחקרים: משברים חברתיים - שנות בצורת והתחלפות השלטון, מיקום פיזי מרכזי של המנהיג בקבוצה וכמות הדיבור שלו, תבנית התקשורת - כללים שקובעים מי יכול להתקשר עם מי בתוך הקבוצה (Y, גלגל, שרשרת, מעגל)
  36. מנהיג פורמאלי (formal leader)
    מוצב בראש הקבוצה בזכות מינוי רשמי שקיבל ומכוח סמכות חיצונית. הוא  שולט בקבוצה בגלל הסמכויות שניתנו לו, ובשל יכולתו לספק לקבוצה תגמולים חיוביים או שליליים
  37. מנהיג בלתי-פורמאלי (informal leader)
    אדם שקנה לעצמו תפקיד מנהיג בזכות פעילותו בקבוצה ובזכות האשראי האישי שרכש לעצמו. הוא צמח מתוך הקבוצה, ואת סמכותו העניקו לו חברי הקבוצה. הוא שולט בקבוצה בגלל רצון חבריו. שני סוגי מנהיגות לא סותרים זה את זה ויתכן שאדם המכהן כמנהיג פורמאלי של קבוצתו, יהיה גם מנהיגה הבלתי פורמאלי שלה
  38. מנהיג משימתי (task specialist)
    קשור בקידום והשגת מטרת הקבוצה (ביצוע משימה). החבר שמעלה את מרב הרעיונות בקבוצה ומקדם את הקבוצה ליעדיה הוא המנהיג המשימתי. מנהיג כזה מדבר לרוב יותר מהחברים האחרים, מותח ביקורת על הצעות שנשמעות, נטול יוזמה אך לא פעם דוחק את חבריו לקבוצה לעמדות שוליות ומשום כך חברי הקבוצה אינם מחבבים אותו במיוחד
  39. מנהיג חברתי ( socioemotional specialist/maintenance specialist)
    קשור באווירה החברתית בקבוצה, ובדאגה ליחסים הבין-אישיים. הוא מתווך בין יריבים, מתבדח ופועל להפגת מתחים המתעוררים בקבוצה. בזכותו מוצאים החברים בקבוצה את מקומם, ומסוגלים ליהנות מחברותם בקבוצה וכתוצאה מכך המנהיג החברתי אהוד בקבוצה יותר מהמנהיג המשימתי
  40.  מנהיג סמכותי (autocratic leader)
    מרכז את סמכויות ההכרעה בידיו ואינו נוהג לשתף את חברי קבוצתו בקבלת החלטות. הוא נוקט סגנון ריכוזי ודואג לכך שכל המידע העובר בקבוצה יימצא בידיו. המנהיג נמצא מעל הקבוצה או במרכזה וכל הקשרים בין חברי הקבוצה נעשים דרכו
  41. מנהיג דמוקרטי (democratic leader/participative leader)
    משתף את חבריו בהחלטות, מתייעץ איתם ומתחשב בדעותיהם, משתדל לערב את חברי הקבוצה בפעילות הקבוצה, ולחלק את האחריות בין החברים. יש לו תפקיד מרכזי, אך חברי הקבוצה מקיימים קשרים גם בינם לבין עצמם ללא תיווך המנהיג, לכן הוא דמות חשובה בקבוצה אך לא דמות מפתח שבהיעדרה תתפרק הקבוצה
  42.  מודל התלות של פידלר (contingency model)
    מתייחס ליעילות המנהיג במצב מסוים, ומבחין בין 2 סוגי מנהיגים (משימתי או חברתי) ובין 3 דרגות נוחות המצב (מצבים נוחים מאוד, לא נוחים כלל, מצבי ביניים). מה שקובע את מידת נחות המצב זה אינטראקציה של 3 תנאים: 1- היחסים בין המנהיג לאנשיו - כשהיחסים טובים המצב נוח למנהיג, כשהיחסים גרועים המצב לא נוח; 2- מבנה המשימה - כשמטרת הקבוצה מוגדרת והאמצעים להשגתה ברורים - המשימה מובנית והמצב נוח, כשהמטרה עמומה והדרכים להשגתה מעורפלות - המשימה בלתי מובנית והמצב לא  נוח; 3- עמדת הכוח של המנהיג - מידת יכולתו של המנהיג להעניק לאנשיו תגמולים או עונשים, אם יש ביכולות לתגמל או להעניש - עמדת הכוח שלו חזקה והמצב נוח, אם אין ביכולתו - עמדתו חלשה והמצב לא נוח. המודל נקרא מודל התלות מפני שהוא מניח שהתלות בין מאפייני המנהיג למאפייני המצב היא שקובעת את יעילות ההנהגה: מנהיג משימתי יעיל יותר במצבים קיצוניים (נוחים מאוד או לא נוחים כלל), ומנהיג חברתי יעיל יותר במצבי הביניים. ההסבר: במצבים הקיצוניים יש למנהיג שליטה רבה במצב או שליטה מועטה בו, כשהשליטה רבה המנהיג יכול להתפנות למשימה ולאפשר לדברים לזרום,  כשהשליטה מועטה לקבוצה יש צורך רב בהכוונה וההתמקדות במשימה תספק הכוונה זו. לעומת זאת, במצבי הביניים מנהיג חברתי מתאים יותר משום שביכולתו להוסיף ולשפר את יחסיו עם אנשיו ולהשיג מהם שיתוף פעולה כשהמשימה אינה ברורה לגמרי. מודל מביא בחשבון הן את תכונות המנהיג והן את השפעת הנסיבות. מודל זה לא זכה לתמיכה במחקרי שדה
  43. תיאורית קבלת ההחלטות (decision making theory)
    בתיאוריה זו ההתייחסות ליעילות המנהיג הדמוקרטי לעומת  המנהיג הסמכותי הריכוזי. יעילות המנהיג מתבטאת בהתאמה בין סגנון המנהיגות לבין מאפייני המצב, אבל בניגוד למודל התלות שמציג 2 טיפוסים מנוגדים, תיאוריה זו מניחה שאותו מנהיג עשוי להיות דמוקרטי בנסיבות מסוימות וסמכותי בנסיבות אחרות. יעילותו של המנהיג נקבעת על פי יכולתו להפעיל את סגנון המנהיגות כך שיתאים לנסיבות. כדאי למנהיג לנקוט סגנון סמכותי (להחליט לבד בלי לשתף) כאשר יש לו ידע מספיק+הסכמת הכפופים אינה קריטית לביצוע ההחלטה. כדאי למנהיג לנקוט סגנון דמוקרטי ( לשתף את חברי הקבוצה בקבלת החלטות) כאש הוא זקוק לידע הייחודי שיש לכפופים + והסכמתם קריטית לביצוע ההחלטה
  44. תקרת זכוכית (glass ceiling)
    ביטוי למחסום שבו נתקלים בני (בנות) קבוצות מופלות בחברה, מחסום שאיננו נראה לעין באופן גלוי וברור, אך עם זאת הוא עומד בדרכו של מי שניתקל בו ומונע ממנו להתקדם בסולם החברתי. נשים נתקלות גם בקירות זכוכית המונעים מהן להתקדם ממחלקות מסוימות בארגון לתפקידים מקבילים בהיררכיה במחלקות אחרות. החברה אינה מעניקה הזדמנות שווה לנשים וגברים בכל הנוגע לתפקידי מנהיגות

What would you like to do?

Home > Flashcards > Print Preview