Social Psychology Chapter 8

Card Set Information

Author:
Denish
ID:
196670
Filename:
Social Psychology Chapter 8
Updated:
2013-01-30 14:17:53
Tags:
Social Psychology Chapter
Folders:

Description:
Social Psychology Chapter 8
Show Answers:

Home > Flashcards > Print Preview

The flashcards below were created by user Denish on FreezingBlue Flashcards. What would you like to do?


  1. סטריאוטיפים (stereotypes)
    אמונות לגבי התכונות המשותפות לאנשים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. הם מהווים היבט קוגניטיבי ביחסי עוינות בין קבוצות. כאשר אנו מתייחסים לאדם באופן סטריאוטיפי, אנו מיחסים לו תכונות שעליהן הסקנו רק על סמך השתייכותו הקבוצתית. סטריאוטיפים לגבי קבוצות שונות באוכלוסיה הם חלק מהתרבות בה אנו חיים, והם מועברים בתהליך החיברות. סטריאוטיפים נוצרים עקב תופעות של קטגוריזציה חברתית, אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ ומתאם מדומה
  2. קטגוריזציה חברתית (social categorization)
    סיווג אנשים אחרים לקטגוריות לפי מינם, גילם, מוצאם ותכונותיהם האחרות. זאת פעולה טבעית המסייעת לנו לעבד מידע באופן יעיל יותר כאשר אנו פוגשים אנשים חדשים: סיוג אנשים לקטגוריה מאפשר לנו להשתמש בניסיון שצברנו בעבר במפגשים עם אנשים מאותה קטגוריה ולגבש במהירות רבה יותר רושם על אנשים חדשים. לקטגוריזציה חיסרון משמעותי: תפיסת ההבדל בין הקבוצות השונות כגדול יותר מכפי שהוא באמת, ותפיסת ההבדלים בין אנשים המשתייכים לאותה קבוצה כקטנים יותר מכפי שהם באמת
  3. אשליית ההומוגניות של קבוצת החוץ (outgroup homogeneity bias)
    נטייה לראות את בני קבוצת החוץ כדומים זה לזה דמיון רב מאשר בני קבוצת הפנים דומים זה לזה. במילים אחרות: אנו נוטים להניח שאנחנו מיוחדים ושונים זה מזה, בעוד שהם כולם אותו דבר. הסברים: 1-הבדלים בכמות המידע שיש ברשותנו על קבוצת הפנים והחוץ; 2-הבדלים בחשיבות שיש לקבוצות הפנים ולקבוצות החוץ בעבורנו. מכיוון שקבוצת החוץ חשובה לנו יותר, יש לנו מוטיבציה לגבש לגביה מושג מדויק יותר וכתוצאה אנו אומדים את השונות בקבוצת הפנים כגבוהה יותר. קבוצות מיעוט מבצעות לעיתים הטיה הפוכה של אשליית ההומוגניות לקבוצת הפנים (כי פשוט יש להם יותר מכרים שהם מקבוצת החוץ שלהם שהיא הרוב בחברה, ולכן יש להם יותר מידע מדויק על קבוצת החוץ).
  4. מתאם מדומה ( illusory correlation)
    הנטייה לראות קשר בין שתי תופעות שאין ביניהן קשר אמיתי. אנו נוטים לקשר בין תופעות יוצאות דופן או אירועים מיוחדים. אנשים יוצאי דופן ומעשים יוצאי דופן הם שני דברים בולטים המושכים תשומת לב, הופעתם המשותפת גורמת לראות ביניהם קשר, למרות שהוא לא בהכרח קיים. תורמת לכך גם הציפייה לקשר כזה, למשל אנו מצפים מבני קבוצות מיעוט שיתנהגו באופן שונה. נטייה זו יכולה להסביר כיצד נוצרים סטריאוטיפים על קבוצות מיעוט, המקשרים את חבריהן עם התנהגויות יוצאות דופן
  5. הטיית האישוש (confirmation bias)
    נטייה לחפש עדויות המאוששות את ההשערה יותר מעדויות מפריכות, ועל ידי כך להגדיל את ההסתברות למציאת עדויות תומכות. נחפש מידע שתומך באמונותינו (בסטריאוטיפ שלנו) יותר ממידע שסותר אותן. נטה למעט באיסוף מידע על אדם השייך לקבוצה סטריאוטיפית משום שנניח שהסטריאוטיפ מספק לנו מספיק מידע עליו. נפרש את המידע המתקבל כך שיתאים לסטריאוטיפ גם כאשר יש ברשותנו מידע ייחודי על אדם מסוים. מנגנונים אלו גורמים לכך שסטריאוטיפים הם לעיתים חזקים וקשים לשינוי, ואינם מושפעים ממידע חדש הסותר אותם
  6. הטיה לשונית בין-קבוצתית (linguistic intergroup bias)
    אנשים נוטים לתאר התנהגויות שתואמות את ציפיותיהם במונחים מופשטים המבליעים בתוכם היסקים לגבי טבעו של המתנהג (לדוגמא: אלכס הוא גבר עלים), ואילו התנהגויות שאינן תואמות את ציפיותיהם במונחים קונקרטיים (לדוגמה: בתיה נתנה מכה לכלב). כלומר, אנשים נוטים לתאר התנהגויות שתואמות את הסטריאוטיפ במונחים מופשטים, והתנהגויות שאינן תואמות במונחים קונקרטיים. ניסוחים לשוניים מוטים מהסוג הזה הם אחד המנגנונים המשמרים תפיסות סטריאוטיפיות, ההטיה הלשונית גורמת לאנשים לתאר זה באוזני זה את המציאות תוך פירושה בהתאם לסטריאוטיפ
  7. תת-קטגוריזציה (sub-categorization)
    בידוד דוגמא שנתקלנו לגביה בעדות שמפריכה את הסטריאוטיפ שאליו הדוגמא הזאת משתייכת, וסיווגה לתת-קטגוריה. תהליך זה מאפשר להימנע משינוי הסטריאוטיפ. עצם חריגתה של הדוגמא מהסטריאוטיפ, די בה כדי לבודדה לתת-קטגוריה נפרדת ועל ידי כך להתייחס אליה כבלתי מייצגת את הקבוצה כולה. לדוגמא, כיוון שמיכל אישה - היא אינה עורכת דין ערמומית, אלא שייכת לתת-קטגוריה קטנה של עורכות דין נשים נחמדות
  8. דעה קדומה (prejudice)
     רגשות שליליים כלפי אדם אחר שמבוססות אך ורק על השתייכותו הקבוצתית
  9. גישה אישיותית להסבר דעות קדומות - אישיות סמכותנית (authoritarian personality)
    אדם שמייחס חשיבות רבה לדמויות סמכותיות וחש עוינות רבה כלפי כל מי שאינו משתייך לקבוצת הפנים שלו. אנשים בעלי דעות קדומות גדלים להורים ששמים דגש מוגזם על ציות ומשמעת, ומשתמשים בענישה מחמירה לדיכוי התנהגויות בלתי רצויות. במקרה כזה, עלול הילד לפתח תוקפנות כלפי הוריו שאותה הוא יתיק ויפנה כלפי מטרות אחרות שנתפסות בעיניו כחלשות או כנחותות. אדורנו סבר כי המבנה האישיותי הסמכותני אינו מתבטא רק בעמדותיו התחרותיות של הפרט, אלא גם בסגנון קוגניטיבי נוקשה המחלק את העולם לטוב ורע ללא גוני ביניים. נקודת התורפה בגישה האישיותית היא בכך שאינה מסבירה מדוע דעות קדומות רווחות יותר בחברות מסוימות, או בתקופות מסוימות בהיסטוריה
  10. מטרות-על (super-ordinate goals)
    מטרות שאפשר להשיגן רק באמצעות שיתוף פעולה בין-קבוצתי
  11. תיאורית הקונפליקט הממשי בין קבוצות של שריף (realistic conflict theory)
    גורסת כי עמדות והתנהגויות כלפי קבוצת החוץ משקפות את האינטרסים הקבוצתיים. כאשר האינטרסים של שתי הקבוצות עולים בקנה אחד, יתפתחו בקרב חברי הקבוצה רגשות חיוביים. כאשר האינטרסים הקבוצתיים מנוגדים, תתפתח בין הקבוצות עוינות. עפ"י תיאוריה זו, עוינות ודעות קדומות משתנות על פני זמן ומקום בהתאם לשינויים ביחסי הכוחות הכלכליים או הפוליטיים בין הקבוצות. תיאוריה זו קיבלה תמיכה מסדרת ניסויים שערך שריף במחנה קיץ של נערים. חיסרון: לא מסבירה עובדה שדעות קדומות נפוצות בכל מקום, גם בהעדר הקונפליקט הבין-קבוצתי
  12. גישת חסך יחסי (relative deprivation)
    נועדה להסביר כיצד מתפתחות דעות קדומות גם בהיעדר קונפליקט ממשי בין הקבוצות. לפי תיאוריה זו, תחושת עוינות אינה נובעת בהכרח מתוך מחסור ממשי, אלא מתוך אמונה בקיומו של מחסור. הרגשת החסך מתפתחת כאשר קיים פער בין רמת החיים שאדם זוכה לה, לבין רמת החיים שהוא ראוי לה לדעתו (תחושת חסך סובייקטיבית). פער כזה הוא מקור לחוסר שביעות רצון חברתית ולרגשות טינה. התיאוריה מבחינה בין חסך אישי - הנובע מהפער בין מה שיש לי לבין מה שאני מצפה שיהיה לי, לבין חסך קבוצתי - הנובע מהפער בין מה שיש לקבוצתי כמכלול , לבין מה שראוי שיהיה לה. חסך אישי אינו כה משמעותי להתפתחותן של דעות קדומות, ותחושת החסך הקבוצתי היא שמביאה להתפתחותן
  13. פרדיגמת הקבוצה המינימאלית (minimal group)
    זהו מערך ניסויי שבו אנשים מחולקים לקבוצות על סמך מכנה משותף שולי ונטול חשיבות. נבדקים בניסוי גילו התנהגות של אפליה שיטתית של חברי קבוצת החוץ והעדפה של קבוצת הפנים. תופעת פרדיגמת הקבוצה המינימאלית מלמדת אותנו שהקונפליקט הממשי בין הקבוצות אינו נחוץ כלל ליצירת התחרות ואפליה בין הקבוצות, ושעצם ההשתייכות לקבוצה נפרדת מספיקה כדי לעורר אפליה. תיאורית הזהות החברתית מסבירה את התופעה ע"י שאיפתו של האדם לתפוס את קבוצתו כנבדלת לחיוב מקבוצת החוץ, וזאת על מנת לגבש ולשפר את הזהות החברתית שלו ובכך להגביר את ההערכה העצמית
  14.  תיאורית הזהות החברתית (social identity theory)
    היות והזהות החברתית היא מרכיב בדימוי העצמי, אנשים שואפים לשפר אותה ולראותה באור חיובי.  וכמו שאופן הזהות האישית מתגבש מתוך השוואה לאנשים אחרים, כך גם הזהות החברתית מתגבשת מתוך השוואה בין קבוצות הפנים לקבוצות אחרות. על מנת לערוך השוואה מחמיאה, האדם שואף לתפוס את קבוצתו כנבדלת לחיוב מקבוצת החוץ, וזאת על מנת לגבש ולשפר את הזהות החברתית שלו ובכך להגביר את ההערכה העצמית. שני ניבויים מרכזיים נגזרים מהתיאוריה: 1- איום על ההערכה העצמית יגביר את הצורך באפליה בין קבוצת פנים לקבוצת חוץ; 2- מתן ביטוי להעדפת קבוצת הפנים יגביר את ההערכה העצמית
  15.  זהות חברתית והבדלי סטאטוס
    ישנן דרכים אחדות שבהן ניתן להתמודד עם הערכה עצמית נמוכה שנגרמת כתוצאה מהשתייכות לקבוצה בעלת סטאטוס חברתי נמוך: 1- להתרחק מקבוצת הפנים הנמוכה באופן מנטאלי אן ממשי; 2- לבטא העדפה לקבוצת החוץ; 3- לשנות מרכיב ההשוואה (תרבותיות במקום כסף) כך שיחמיא לקבוצת פנים; 4- לשנות ערכו של המרכיב (כסף לא שווא כלום); 5- לשנות מושא ההשוואה ולעשות השוואה מול קבוצת חוץ אחרת נמוכה יותר
  16. גזענות אברסיבית (aversive racism)
    מונח שבא לתאר את עמדותיהם של אנשים שמחד גיסא מחזיקים באופן בלתי נמנע בסטריאוטיפים  ובדעות קדומות, ומאידך, תומכים בצדק ושוויון זכויות. הסבר: היסטוריה של הגזענות מביאה לכך שרגשות ואמונות גזעניות הם נחלת הכלל ולא היוצא מן הכלל
  17. גזענות סימבולית (symbolic racism)
    גישה זו מניחה כי אנשים המחזיקים בעמדות שמרניות, מאמינים שקבוצות המיעוט פוגעות בערכים המסורתיים והיקרים להם. עם זאת הם מודעים לנורמות החברתיות התומכות בסובלנות ובשוויון, ולכן הם נמנעים בד"כ לבטא את עמדותיהם הגזעניות.  גזענותם תבוא לידי ביטוי במצבים בהם יתאפשר להם להציגה כהגנה על ערכיהם שכביכול אינם קשורים לגזע. הגזען הסימבולי עלול להתנגד למתן הטבות למיעוטים בעזרה סוציאלית בפנסיה בטענה שהנזקקים מקבלים דבר שלא עמלו עליו, ולא יבטא את היותם שייכים לגזע אתני זה או אחר
  18. גזענות מודרנית (modern racism)
     הגזען המודרני מתנגד גם הוא לגזענות ולאפליה על כל צורותיה הקדומות ואינו טוען לעליונותו, אך יחד עם זאת הוא סבור שכיום נהנים המיעוטים משוויון זכויות מלא ועדיין הם ממשיכים לתבוע לעצמם זכויות שאינן מגיעות להם. לפי דעתו, במסווה של מדיניות מפצה על קיפוח המיעוטים, מתקיימת אפליה הפוכה: יש לשחורים זכויות יתר והלבנים הם המקופחים האמיתיים. גם הגזען המודרני אינו רואה  עצמו כגזען ובטוח שעמדותיו מבוססות רק על עובדות הכלכליות
  19. השערת המגע (the constant hypothesis)
    מציעה שהדרך הטובה ביותר להפחתת עוינות בין הקבוצות היא הפגשת חבריהן אלה עם אלה. על פי גישה זו, מגע ישיר בין חברי קבוצות יריבות יכול להביא להפחתה של  סטריאוטיפים, דעות הקדומות ואפליה. אבל מסתבר שעצם המגע כשלעצמו אינו מבטיח התפתחות רגשות חיוביים וקיימים 4 תנאים הכרחיים להצלחת המגע: 1- תמיכה חברתית-ממסדית ברורה, 2- פוטנציאל גבוה ליצירת קשרים אישיים בין חברי הקבוצות על מנת לאפשר היכרות אישית מעמיקה, 3- מעמד דומה ככל האפשר של חברי הקבוצות המשתתפות, 4- קיומו של שיתוף פעולה בין החברים משתי הקבוצות, כאשר חברי שתי הקבוצות שונות תלויים זה בזה כדי להשיג מטרות משותפות

What would you like to do?

Home > Flashcards > Print Preview