פרק א

Card Set Information

Author:
jack_sparrow2
ID:
231296
Filename:
פרק א
Updated:
2013-10-20 17:02:08
Tags:
דברים
Folders:

Description:
ספר דברים פרק א
Show Answers:

Home > Flashcards > Print Preview

The flashcards below were created by user jack_sparrow2 on FreezingBlue Flashcards. What would you like to do?


  1. אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

    דברים
    דברי תוכחה- לכן, מפני כבוד בני ישראל, רמז למקומות שהכעיסו את ה', אבל לא אמר אותם בפירוש (ספרי
  2. אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

    אל כל ישראל
    כדי שלא יטענו שאילו דיבר אל כולנו היינו עונים לו תשובה- לכן הוא כינס את כולם כדי שכל מי שרוצה ישיב תשובה
  3. אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

    במדבר
    הם היו בערבות מואב, לא במדבר- אלא זה רמז כפי שאמרנו. רמז על תלונות במדבר ("מי יתן מותנו... באכלנו לחם לשבע
  4. אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

    בערבה
    מול סוף
    פארן
    • בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור
    • על שהמרו בים סוף באומרם "המבלי אין קברים במצרים? ע
    • מעשה המרגלים במדבר פארן
  5. אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

    תפל ולבן
    א"ר יוחנן, בכל המקרא לא מצינו מקומות כאלה! אלא על זה שתפלו על המן שהוא לבן, "ונפשנו קצה בלחם הקלוקל
  6. אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

    חצרות
    • מחלוקתו של קרח
    • או    שהם הכעיסו את ה' בדברם על הארץ (או על ה') בחטא המרגלים- ולא למדו ממה שעשה ה' למרים כשהיא דיברה לשון הרע בחצרות
  7. אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

    די זהב
    חטא העגל,שעשו עם רוב זהב
  8. ב  אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

    אחד עשר יום מחורב
    מהר סיני עד קדש ברנע יש מהלך של 11 יום (כשהולכים דרך הר שעיר)- גם הפסוק הזה הוא סוג של תוחכה להם, כי לפני החטא השכינה מיהרה להכניס אתכם לארץ, ועשיתם את הדרך הזאת ב-3 ימים! אבל בגלל החטא אתם סתם מסתובבים במדבר ל38 שנה- 'למען יזכרו וישובו אל ה' (ספורנו
  9. ג. וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם.

    ויהי בארבעים שנה

    ככל אשר צוה
    אחרי שמתו הדור של המדבר (ספורנו

    החזיר להם כל התורה כולה (ספורנו    [ואם מוסיפים את דברי הרמב"ן בהקדמה- הוסיף קצת ביאור על מצוות עשה- וחזר על רוב הלא תעשה- שנוגעים להם, כלומר לא תורת כהנים... ולכן קוראים לו משנה תורה
  10. ג.  וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם.

    בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ
    סמוך למיתתו (כי הוא נפטר בז' אדר)- והוא למד את זה מיעקוב שלא הוכיח את בניו- ומיוחד את ראובן- אלא סמוך למיתה. כך גם יהושע, ושמואל, ודוד את שלמה, לא הוכיחו אלא סמוך למיתה.
  11. ד.  אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי.

    אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ
    הוכיח רק כאשר היה להם מהמנוחה בארץ נושבת (ספורנו) וזה כי (רש"י) אם היה מוכיח לפני- היו אומרים שהוא סתם מקנתר ואין לו כח להכניסנו לארץ, לכן חיכה להפיל את המלכים האלה
  12. ד. אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי.

    סיחון... אשר יושב בחשבון
    סיחון מלך קשה (חזק ותקיף) בפני עצמו. חשבון מדינה קשה וחזקה (ערים בצורות וכו') על אחת כמה וכמה כשמדובר על סיחון הנמצא בחשבון     וכן עוג מלך הבשן בעשתרות
  13. ד. אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ, אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב, בְּחֶשְׁבּוֹן--וְאֵת, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר-יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי.

    אדרעי
    שם המלכות
  14. ב. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.

    הואיל

    באר את התורה

    וגם ספורנו וראב"ע)
    התחיל

    ב70 לשון (לא סגור על מה זה

    ספורנו- מאחר ומשה לא יבא איתם- הוא ביאר להם מה שחשש שיפול בו ספק, והוא לא יהיה איתם להסביר להם.

    אבן עזרא- אומר להם את מה שקרה לאבותיהם, ווחלק מן המצוות, ואת עשרת הדברות שקיבלו מה'- שיקבלו מפה נאמן (של משה
  15. ו. ה' אלוקינו דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר:  רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה.

    רב לכם
    פשט- הגיע הזמן ללכת.      מדרש אגדה- ראו כמה רב קיבלתם מהישיבה: עשיתם משכן מנורה וכלים, קיבלתם תורה,מניתם סנהדרין שרי אלפים ושרי מאות
  16. ז. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. 

    פנו וסעו לכם 
    רמב"ן
    אומר להם סדר המסעות כשיכנסו (רמב"ן
  17. ז.  פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם, וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל-כָּל-שְׁכֵנָיו, בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב, וּבְחוֹף הַיָּם--אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. 

    ואל כל שכניו
    עמון ומואב והר שעיר
  18. ח. רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם, אֶת-הָאָרֶץ; בֹּאוּ, וּרְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם, וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם.

    ראה נתתי לפניכם... באו ורשו
    רש"י וספורנו
    גם רש"י וגם ספורנו מפרשים שבתחילה לא תוכנן מלחמות עם כלי זיין- כי הגויים ייפחדו, אבל זה השתנה אחרי חטא המרגלים.
  19. ט  וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:  לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם.
    יכול להיות שאדם שעשה כל כך הרבה גדולות (קריעת ים סוף, והוציא ממצרים וכו' )לא יוכל לדון אותם?? אלא הוא מתכווין לכך שעכשיו (אחרי מתן תורה) אם ישי טעות בדין- הדיין חייב! (לא כמו כל מלך שדן מה שרוצה)- ולכן זה יותר קשה לעשות דין.- כמו שאומר: "ה' אלוקיכם הרבה אתכם"- הרבה אתכם על דייניכם
  20. י. ה' אלוקיכם הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב.

    ככוכבי השמים

    וגם ראב"ע
    לא היו אלא 60 ריבוא! אלא שאתם כאילו קיימים כדברים שעושים את היממה- כמו שמש וירח וכוכבים (נראה לי שהכוונה היא שעם ישראל קיים לעד

    ראב"ע- נתקיימה ההבטחה לאברהם- שהם התרבו במצרים
  21. יא. ה' אלוקי  אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם--אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.

    יוסף עליכם
    מדרש: למה אמר את זה אחרי שכבר היזכיר שהם רבים? אלא כי זה נראה שהוא נתן למספרם קצבה- אך כתוב "אשר אם יוכל איש למנות..." לכן הדגיש שה' יעשה לכם כפי שהבטיח
  22. יב. אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.

    איכה אשא לבדי

    טרכחם ומשאיכם וריבכם
     ספורנו וראב"ע
    כנראה שזה המשך למה שאמר ,ואמר אליכם- לא אוכל לבדי שאת אתכם-- הערת סוגריים: אתם רבים מאוד-- איכה אשא

    ספורנו- טרחכם- מריבות בלי תביעת ממון. משאיכם- צרכי רבים. וריבכם- מריבות עם תביעת ממון

    ראב"ע- טרחכם- ללמד את המצוות לפתאים. משאיכם- לחם ומים ובשר (צרכי רבים, בעצם, כמו ספורנו) וריבכם- קטטות בין אנשים
  23. יג. הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים--לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם, בְּרָאשֵׁיכֶם.

    אנשים1

    2נבונים

    3ידועים לשבטיכם
    וגם ראב"ע

    4אשימם בראשיכם

    5אשימם
    1. צדיקים

    2. אריוס שאל את ר' יוסי מה ההבדל בין חכם לנבון? והוא ענה לו- חכם הוא כמו שולחני עשיר כשמיאים לו רואה, וכשלא- תוהה. נבון- דומה לשולחני תגר- כשמביאים לו רואה, וכשלא מביא משלו--- כמו כן רש"י אומר שנבון זה מבין דבר מתוך דבר

    • 3.שאתם מכירים אותם, ואתם תבחרו בהם
    • ראב"ע- יכירום הכל

    4. שתנהכו בהם כבוד ויראה

    5. נכתב בלי י'- שרומז לכך שאשמות של עם ישראל תלויים במנהיגים. לשון רש"י- ראשי דייניהם- כי הם היו אמורים להכווין אותם בדרך הישר
  24. יד. וַתַּעֲנוּ, אֹתִי; וַתֹּאמְרוּ, טוֹב-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ לַעֲשׂוֹת.

    ותענו אותי

    לעשות
    לפי רש"י- המשך תוכחה- כי אתם מיהרתם להסכים לדבר הזה, והיה לכם לא להסכים. אבל משה יודע שהם ענו לא כך בגלל יצר- שאולי ככה יהיה יותר קל לשחד את הדיין- כי הוא לא יכיר אותנו.

    דרש, מיהרו את משה לעשות את הדבר הזה- כפי שהם הזדרזו למנות את ראשם.
  25. טו. וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:  שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת, וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם.

    ואקח

    חכמים וידועים
    בדברים. משך אותם בשבחלים על העם שהם הולכים לדון, וליישר את דרכם- על הזכות שיש להם.

    אבל הוא לא מצא נבונים. (משה מצא רק 3 מידות מתוך ה-7 שאמר לו יתרו (4 שם ו3 כאן [חזקוני] ) צדיקים, חכמים, ידועים ונבונים- ושם 'אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע' [יכול להיות שיראי אלוקים וצדיקים זה אותו דבר... או לחילופין- אני אמת שונאי בצע יכול להיות אותו דבר.
  26. טז.  וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ.

    ואצוה את שופטיכם

    ובין גרו
    ורס"ג
    הוו מתונים בדין (כמו במסכת אבות) אם בא אותו דין לפניך יותר מפעם אחת-אל תפסוק אותו על פי אומד הדעת- כי כבר שמעת מקרה כזה- אלא תתיחס לכל דין כמשהו חדש בפני עצמו, ותדון בו כך.

    • ספרי- אחיו וגרו זה אותו דבר (אבל זה קצת קשה כי כתוב "ובין" שוב לכן) רש"י מביא עוד פירוש: תחלק בשווה בחלוקת ירושה בין אחים. בא מ'גיר תשמישי דירה'- כי גרו זוהי מילה מוזרה, לכו הוא לא מפרש גר
    • רס"ג- גר תושב [שלפי הרב רבינוביץ' זה- גוי שחי בארץ ושומר 7 מצוות בני נח
  27. יז. לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לאלוקים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו.

    לא תכירו פנים במשפט 
    וראב"ע

    לא תגורו
    • הממונה על ישיבת הדיינים- לא יעשה זאת על פי מראה נאה או גיבור או בן אדם קרוב- שלא יודעים דינים בצורה טובה. כי כאשר הדיין הזה יטעה בדין- הרי זה כאילו הממונה הכיר פנים במשפט
    • ראב"ע- לפסוק את הדין לטובת בן אדם שאתה מכיר

    • אל תפחדו
    • הסבר אחר- אל תשאיר דברים בבטן (מהמילה לגור) כי אתה מפחד לומר אותו
  28. יז. לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לאלוקים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. 

    כקטן כגדול תשמעון (3 פירושים
    • 1. תאהב דין קטן של פרוטה כדין גדול של מיליונים (סוג של רב קוק כזה...)- שאם הדין הקטן הגיע קודם- אל תדחה אותו לאחרון- אלא עסוק בו מיד
    • 2. עני ועשיר בדין- אל תגיד בלבך שמצווה לפרנס את העני, ולכן אזכה אותו, וכך הוא יקבל צדרה בצורה יפה בלי זלזול (כלומר תתחשב בעשיר
    • 3. עני ועשיר בדין- אם העני זכאי- אל תומר בלבך: ' היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל דינר??' אני אזכה את העשיר עכשיו לפני כולם ובסתר אגיד לו לתת את זה לעני
  29. יז. לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לאלוקים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. 

    כי המשפט לאלוקים הוא
    ורמב"ן
    • בגלל אי-צדק בדין, אני צריך (אומר ה') לפרוע מהחייב בדרך אחרת!
    • רמב"ן- בדרך פשוטה מסביר- עשיית המשפט זה לה'! כי לזה ה' ברא אותם- כדי שיהיה ביניהם יושר וצדק, ולהציל את הגזול מיד עושקו. אז כשאנחנו עושים את זה אנו עושים את מה שהוא רוצה, וכך זה בשבילו (למרות שזה לנו
  30. יז. לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לאלוקים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. 

    תקריבון אלי
    ספרי- בגלל האמירה הזאת הוא לא ידע מה הדין בבנות צלפחד. וגם שמואל שאמר 'אני הרואה'- ה' הראה לו שהוא לא רואה- שחשב למשוך את אליאב במקום דוד 'אל תבט אל מראהו'
  31. יח. וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם, בָּעֵת הַהִוא, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן.

    את כל הדברים
    ראב"ע ורש"י
    ראב"ע- הם החוקים והמשפטים. מסביר הרבמ"ן- הדרך ילכו בה. והסיבה שהוא הזכיר את זה- זה מפני שזה כל הרעיון של עצת יתרו- שמנוי השופטים זה על מנת שהם יעשו את המשפט כדי שמשה יוכל ללמד את התורה.

    רש"י- הפס' רומז לכל שהוא אמר לשופטים (אתכם= שופטים) את עשרת ההבדלים שיש בין ממונות לנפשות (משנה בסנהדרין
  32. יט.  וַנִּסַּע מֵחֹרֵב, וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל-הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אלוקינו , אֹתָנוּ; וַנָּבֹא, עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

    המדבר הגדול והנורא
    וספורנו
    • נורא מפני שהיו בו נחשים ועקרבים
    • ספורנו- מוסיף: דרך שלא הלך בה איש. ולמה העביר אותם בדרך המסוכנת הזאת? אלא כדי להביא אותם לארץ במהרה (הדרך הכי קתרה) וכדי שלא יספיקו לחטוא, ובכל זאת הם חטאו במתאוננים, בקברות התאווה ובמרגלים
  33. כ. וָאֹמַר, אֲלֵכֶם:  בָּאתֶם עַד-הַר הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר-ה' אלוקינו נֹתֵן לָנוּ.
    אין רש"י
  34. כא. רְאֵה נָתַן ה' אלוקיך לְפָנֶיךָ--אֶת-הָאָרֶץ:  עֲלֵה רֵשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אלוקי אֲבֹתֶיךָ לָךְ--אַל-תִּירָא, וְאַל-תֵּחָת.
     
    רש
    ספורנו
    כי לט יתייצב איש בפניכם (כפי שנאמר לפני ב'באו ורשו את הארץ'
  35. כב. וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.

    ותקרבון אלי כולכם
    וספורנו
    • בעירבוביא- ילדים דוחפים זקנים, וזקנים לא מכבדים את הראשים.
    • ספורנו- ולמרות שכבר יש לכם ראשים ממונים
  36. כב. וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כֻּלְּכֶם, וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ, וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ; וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ, דָּבָר--אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ, וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן.

    1.ויחפרו
    ראב"ע

    2.וישיבו אותנו דבר

    3.את הדרך

    4.אשר נבוא אליהם
    1.ראב"ע- כמו שמי שחופר באדמה- מחפש מה מסתתר שם (כך גם המרגל רוצה לחשוף את סתרי הארץ

    2.איזה לשון הם מדברים

    3.אין דרך בלי עקמימות (כלומר היה להם דרך ספציפית שרצו ללכת בה, ורצו לדעת אילו מכשולים מחכים להם שם

    4.לכבוש ראשון
  37. כג. וַיִּיטַב בְּעֵינַי, הַדָּבָר; וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט.

    וייטב בעיני
    וראב"ע

    ואקח מכם

    איש אחד לשבט
    • ולא בעיני ה'. אבל אם היה טטוב בעיני משה- למה מוכיח? כי הם עדיין היו אמורים לחזור בהם- למרות שמה מרשה
    • ראב"ע- כי כולם הסכמתם על זה

    מן הברורים והמסולתים (כלומרר מובחרים

    מלמד שלא לקח משבט לוי
  38. כד. וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה, וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל; וַיְרַגְּלוּ, אֹתָהּ.

    עד נחל אשכול
    מלמד שזה נקרא על שם שלקחו משם אשכול, ולא נקרא כן לפני
  39. כה. וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ, וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ; וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר, וַיֹּאמְרוּ, טוֹבָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר- ה' אלוקינו נֹתֵן לָנוּ.

    ויורידו אלינו
    וראב"ע

    ויאמרו טובה
    • מגיד שא"י גבוהה מכל הארצות
    • ארב"ע- מהעצים. או, כי הנגב הוא נמוך והם הורידו מארץ כנען אליהם לנגב.

    כלב ויהושוע אמרו--- אך ספורנו ורמב"ן חולקים ואומרים שגם עשרת הרשעים הודו בטובתה
  40. כו.  וְלֹא אֲבִיתֶם, לַעֲלֹת; וַתַּמְרוּ, אֶת-פִּי ה' אלוקיכם

    ותמרו
    התרסתם כנגד מאמרו (התקוממתם כנגד.... בפס' הבא
  41. כז. וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ.
    1. בשנאת ה' אותנו
    וספורנו
    2. הוציאנו מארץ מצרים
    • 1. אבל באמת הוא אהב אתכם. כמו שהטיפשים חושבים שאם אתה שונא מישהו בהכרח שהוא שונא אותך.
    • ספרונו- מפרש: בשנאת ה' אותנו: על שעבדנו ע"ז במצרים. לתת אותנו ביד האמורי- יתן אותנו בידם להנקם בנו.
    • 2. מארץ טובה לארץ גרועה (כך היו חושבים)- ומאחר והוא מביא אותנו לארץ גרועה, משמע ששונא אותנו.
  42. כח. אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים, אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת-לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת, בַּשָּׁמָיִם; וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים, רָאִינוּ שָׁם.
    ערים גדולות ובצורות בשמיים
    רש"י מסביר שהפס' הזה הוא האמירה שלהם- כמו בן אדם הדיוט שמדבר בהגזמה. כי כמובן שהם לא בצורות בשמיים...
  43. כט. וָאֹמַר, אֲלֵכֶם: לֹא-תַעַרְצוּן וְלֹא-תִירְאוּן, מֵהֶם.
    לא תערצון
    וראב"ע
    • לשון שבירה
    • ראב"ע- שבר הלב בפחד.
  44. ל. ה' אלוקיכם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם: כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם, בְּמִצְרַיִם--לְעֵינֵיכֶם.
    ילחם לכם
    בשבילכם.
  45. לא. וּבַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר רָאִיתָ, אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אלוקיך, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא-אִישׁ אֶת-בְּנוֹ--בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם, עַד-בֹּאֲכֶם עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה.
    אשר נשאך
    ספורנו
    ואם שנא אתכם באמת היה נותן אתכם לנחשים ולעקרבים!
  46. לב. וּבַדָּבָר, הַזֶּה--אֵינְכֶם, מַאֲמִינִם, בה', אלוקיכם
  47. לג. הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ, לָתוּר לָכֶם מָקוֹם--לַחֲנֹתְכֶם: בָּאֵשׁ לַיְלָה, לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ, וּבֶעָנָן, יוֹמָם.
    לחנתכם
    ספורנו
    באותו המדבר. ובכל הפס' מראה על אהבתו וחמלתו עליכם.
  48. לד. וַיִּשְׁמַע ה', אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּקְצֹף, וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר.
    קול דבריכם
    ספורנו
    קול בכיה של חנם
  49. לה. אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה--אֵת, הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם.
  50. לו. זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ-בָּהּ, וּלְבָנָיו--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי ה'.
    אשר דרך בה
    חברון
  51. לז. גַּם-בִּי הִתְאַנַּף ה', בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר: גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם.
    התאנף
    התמלא רוגז
  52. לח. יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה; אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי-הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת-יִשְׂרָאֵל.
    יהושע
    ראב"ע
    הקדים את כלב שאמר שם "ויהס"- ואז דיבר על יהושע
  53. לט. וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה, וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע--הֵמָּה, יָבֹאוּ שָׁמָּה; וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה, וְהֵם יִירָשׁוּהָ.
    אשר לא ידעו היום
    ראב"ע
    אז, בזמן הגזירה (כי, הרי, הוא מדבר אליהם עכשיו...)
  54. מ. וְאַתֶּם, פְּנוּ לָכֶם; וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה, דֶּרֶךְ יַם-סוּף.
  55. מא. וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי, חָטָאנוּ לה'--אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּנוּ ה' אלוקינו ; וַתַּחְגְּרוּ, אִישׁ אֶת-כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ, וַתָּהִינוּ, לַעֲלֹת הָהָרָה.
    ותהינו
    לשון הן- הננו, כלומר- נזדמנתם.
  56. מב. וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, אֱמֹר לָהֶם לֹא תַעֲלוּ וְלֹא-תִלָּחֲמוּ--כִּי אֵינֶנִּי, בְּקִרְבְּכֶם; וְלֹא, תִּנָּגְפוּ, לִפְנֵי, אֹיְבֵיכֶם.
    לא תעלו
    לא עליה תהא לכם, אלא ירידה- כלומר, לא רק שלא תצליחו- אלא תיפלו.
  57. מג. וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּמְרוּ אֶת-פִּי ה', וַתָּזִדוּ וַתַּעֲלוּ הָהָרָה.
  58. מד. וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא, לִקְרַאתְכֶם, וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים; וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר, עַד-חָרְמָה.
    כאשר תעשינה הדבורים
    וראב"ע
    • כמו שדבורה מתה מיד אחרי עקיצה, כך אתם מתתם מיד רק כשנגעו בכם.
    • ראב"ע- ברגע שמישהו נוגע בכוורת- כולם יוצאים ורודפים אחריו.
  59. מה. וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ, לִפְנֵי ה' וְלֹא-שָׁמַע ה' בְּקֹלְכֶם, וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם.
    ולא שמע ה'
    וספורנו
    כביכול עשיתם מידת רחמיו אכזרי. הסבר א- ה' זה מידת רחמים, וכתוב "ולא שמע ה' ". אפשר גם להסביר שה' ריחם עליכם ואמר לכם לא לעלות, ואחר שמריתם את פיו ועליתם- עכשיו כשאתם בוכים- הוא, כביכול, אכזרי- אבל הוא כבר הזהיר! מה עוד הוא צריך לעשות??
  60. מו. וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ, יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים, אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.
    ימים רבים כימים אשר ישבתם
    וראב"ע
    • 19 שנה, כמו המסעות שלכם שהיו 19 שנה.
    • לעומתו, ראב"ע- קדש זה קדש ברנע- ולמשך 40 שנה- שנה כנגד יום שישבו המרגלים בארץ (40 יום).

What would you like to do?

Home > Flashcards > Print Preview