פרק ה

Card Set Information

Author:
jack_sparrow2
ID:
247312
Filename:
פרק ה
Updated:
2013-11-17 11:34:37
Tags:
דברים
Folders:

Description:
דברים
Show Answers:

Home > Flashcards > Print Preview

The flashcards below were created by user jack_sparrow2 on FreezingBlue Flashcards. What would you like to do?


  1. 31/10/13
    א. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם; וּלְמַדְתֶּם אֹתָם, וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם.
    ב. ה' אלוקינו, כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית--בְּחֹרֵב.
    א, ב
  2. ג. לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ, כָּרַת ה' אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת: כִּי אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים.

    לא את אבותינו, וראב"ע
    • בלבד... אלא כי אתנו
    • ראב"ע- מסכים עם רש"י, (וכן פירש רס"ג) כמו שכתוב 'לא יקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל' הבנה אחרת: לא היתה ברית עם אבותיהם שהיו במצרים.
  3. ד. פָּנִים בְּפָנִים, דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר--מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.

    פנים בפנים- ראב"ע וספורנו
    • ראב"ע- בלי אמצעי
    • ספורנו- לא בחלום ומראות לילה, אלא כשאתם ערים ומשתמשים בחושים.
  4. ה. אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-ה' וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם, אֶת-דְּבַר ה': כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ, וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר. {ס}

    1. לאמר

    2. אנכי עמד בין ה' וביניכם- רס"ג וראב"ע
    • 1. מוסב למעלה- 'דבר ה' עמכם בהר מתוך האש'
    • 2.רס"ג- במעמד הר סיני- עמדתי בין אור ה' וביניכם. כן פירש ראב"ע, ומביא פירוש אחר אפשרי- אחרי מעמד הר סיני- בגלל שיראתם ממנו אז, עכשיו הוא לא מדבר אליכם אלא דרכי.
  5. 03/11/13
    ו. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: לֹא-יִהְיֶה לְךָ אלוקים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי.

    על פני- ורס"ג ורשב"ם
    • בכל מקום שאני נמצא בו (והוא נמצא בכל מקום...) ד"א- כל זמן שאני קיים.
    • רס"ג- זולתי
    • רשב"ם- אסור לעובדם או לקסום קסמים איתם- גם אם אתה אומר שאתה מאמין בה'. וכן "לא תעשון אתי"- אע"פ שאתם מאמינים בי.
  6. ז. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, כָּל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ.
    ז
  7. ח. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי ה' אלוקיך, אֵ-ל קַנָּא--פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי.

    רס"ג- קנא
    רס"ג- מעניש
  8. ט. וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו (מִצְו‍ֹתָי). {ס}
    י. לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אלוקיך, לַשָּׁוְא: כִּי לֹא יְנַקֶּה ה', אֵת אֲשֶׁר-יִשָּׂא אֶת-שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {ס}
    ט,י
  9. יא. שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, ה' אלוקיך.

    1. שמור

    2. כאשר צוך ורשב"ם
    • 1. ובראשונות כתוב 'זכור'- שתיהם נאמרו בדיבור אחד ונשמעו בשמיעה אחת
    • 2. קודם מתן תורה במרה (רמב"ן [יפה] חולק)
    • רשב"ם- כלומר, כפי הטעם שמפורש בדברות הראשונים: 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ'.
    • ונאמר 'כאשר צוך' בשבת וכיבוד הורים- כי הם מצות עשה, אבל בלא תעשה לא שייך 'כאשר צוך'.
  10. יב. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.
    יג. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לה' אלוקיך : לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ.

    רס"ג- וגרך
    גר תושב
  11. 04/11/2013
    יד. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה' אלוקיך מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ ה' אלוקיך, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. {ס}

    וזכרת כי עבד היית, וספורנו
    • בגלל זה הוציא אותך מארץ מצרים- כדי שתהייה לו לעבד ותשמור מצוותיו
    • ספורנו- השביתה הוא בשביל שינוח העבד- ומנוחת העבד הוא כדי שנזכור יציאת מצרים- שבו ה' השבית את העבדים ממלאכה. (ראה מורה נבוכים ב לא, וכן רמב"ן על האתר).
  12. טו. כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אלוקיך--לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ, וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר- ה' אלוקיך נֹתֵן לָךְ. {ס}

    כאשר צוך
    גם על זה נצטוו במרה (רמב"ן משיג).
  13. טז. לֹא תִרְצָח, {ס} וְלֹא תִנְאָף; {ס} וְלֹא תִגְנֹב, {ס} וְלֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. {ס}

    1. ולא תנאף
    2. רס"ג- עד שוא
    • 1. ניאוף משמעו "אשת איש"
    • 2. עדות
  14. יז. וְלֹא תַחְמֹד, אֵשֶׁת רֵעֶךָ; {ס} וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ, שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {ס}

    1. ולא תתאוה
    2. ראב"ע- לא תחמוד, ולא תתאוה
    • 1. גם כן לשון חמדה
    • 2. ראב"ע- שני פירושים לחמד:
    • - לגזול ולעשוק באונס וחזקה (כנראה מתוך תאוה)
    • - תאוה בלב שלא יוצאת לפועל.
    • לא תתאוה- חולק על הסוברים שאין חטא במחשבת הלב- ושלא מקבלים על זה שכר ועונש. אומר שעיקר כל המצוות זה כדי ליישר את הלב. ואחת ההוכחות הבולטות זה ההבדל שיש בין המזיג והשוגג.
  15. יח. אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל-כָּל-קְהַלְכֶם בָּהָר, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל--קוֹל גָּדוֹל, וְלֹא יָסָף; וַיִּכְתְּבֵם, עַל-שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים, וַיִּתְּנֵם, אֵלָי.

    ולא יסף
    • המפרשים מביאים 2 פירושים
    • - לא הוסיף להיות קול כזה בעולם שוב בפומבי, כי זה היה אירוע חד פעמי.
    • - ה' לא הפסיק באמצע עשרת הדברות כדי "לקחת נשימה" (אבל הכוונה גם למשהו אחר.. לא הפסיקו הדברים- שהם קיימים לעד או משהו... אני לא הבנתי).
  16. יט. וַיְהִי, כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת-הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְהָהָר, בֹּעֵר בָּאֵשׁ; וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כָּל-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם.

    1. ותקרבון (אין באמת דיבור מתחיל כזה)

    2. רס"ג- מתוך החושך
    • 1. לכאן הפנה רש"י בפרק א' פסוק כב'- שאז נגשו אליו בעירבוביא, וכאן זה היה קירבה הוגנת- ילדים מכבדים זקנים, וזקנים מכבדים ראשים.
    • 2. רס"ג- מתוך חשכות הענן.
  17. כ. וַתֹּאמְרוּ, הֵן הֶרְאָנוּ ה' אלוקינו אֶת-כְּבֹדוֹ וְאֶת-גָּדְלוֹ, וְאֶת-קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ; הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ, כִּי-יְדַבֵּר אלוקים אֶת-הָאָדָם וָחָי.
    כא. וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת, כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם-יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל ה' אלוקינו עוֹד--וָמָתְנוּ.
    כב. כִּי מִי כָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אלוקים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ, כָּמֹנוּ--וַיֶּחִי.
    כ, כא, כב
  18. כג. קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יֹאמַר ה' אלוקינו; וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אלוקינו אֵלֶיךָ--וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ.

    ואת תדבר, וספורנו ורמב"ן
    • התשתם את כחי כנקבה- כי ראיתי שאתם לא רוצים להתקרב אליו מאהבה- וללמוד מפי הגבורה- על זה נצטערתי.
    • ספורנו- למרות ששמיעת הדברות ממך גרוע משמיעתם מה'.
    • רמב"ן- כאן בקשו שלעולם לא ישמעו את כל ה' יותר (גם בדורות אחריהם) 'דלאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא'- אלא שיאמינו לנביאים ויעשו את רצון ה' על פיהם.
  19. כד. וַיִּשְׁמַע ה' אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם, בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי; וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, שָׁמַעְתִּי אֶת-קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ--הֵיטִיבוּ, כָּל-אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ.
    כד
  20. כה. מִי-יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתַי--כָּל-הַיָּמִים: לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, לְעֹלָם.

    מי יתן- רמב"ן ורס"ג
    • רס"ג- ראוי שהם להתאוות ולומר מי יתן (ולא שה' אמר את זה כי אין מעצור לפניו) [קשה לי אם הרס"ג, כי זה לא שהוא לא יכול- רק שהוא נתן לנו את הבחירה החופשית, ועכשיו שהוא נתן לנו- הוא באמת אומר "מי יתן" כי זה הכל תלוי ברצון שלהם]
    • רמב"ן- אמר את זה כך בעבור שהרשות ביד האדם להצדיק ולהרשיע.
  21. כו. לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם: שׁוּבוּ לָכֶם, לְאָהֳלֵיכֶם.

    ראב"ע- לך אמור להם
    שירד מהר סיני לעם
  22. כז. וְאַתָּה, פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל-הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם; וְעָשׂוּ בָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ.
  23. 1. ואתה פה עמד עמדי- ראב"ע ורס"ג
  24. 2. ראב"ע- ואדברה אליך
    • 1. ראב"ע- שישוב אחרי שהוא אומר להם
    • רס"ג- תעמוד לפני
    • 2.ראב"ע- רוב התורה נאמרה לו בהר סיני- ו(לפי דעתו של הראב"ע)משה אמר אותה במדבר סיני במהלך ה11 יום שנסעו מסיני.
  25. כח. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אלוקיכם אֶתְכֶם: לֹא תָסֻרוּ, יָמִין וּשְׂמֹאל.
    כח
  26. כט. בְּכָל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוָּה ה' אלוקיכם אֶתְכֶם--תֵּלֵכוּ: לְמַעַן תִּחְיוּן, וְטוֹב לָכֶם, וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן.

    1. ראב"ע- בכל הדרך

    2. ספורנו- למען תחיון וטוב לכם, והארכתם ימים
    • 1. ראב"ע- פירוש לפס' בקודם. לא תסורו ימים ושמאול- אלא תלכו בכל הדרך שאני מצוה אתכם.
    • 2. ספורנו- כדי שתחיו חיי נצח טובים ומאושרים. אריכות ימים לעולם שכולו ארוך, ללא צער. (לעומתו הרמב"ן מפרש את הפסוקים כפשוטם- שימלא מספר ימיכם, ושתנחילו את הארץ לזרעכם).

What would you like to do?

Home > Flashcards > Print Preview